׳¦׳׳˜

הידעת? הדפדפן שהינך גולש ממנו אינו עדכני

הדפדפן שהינך גולש ממנו אינו עדכני ויתכן שהאתר אינו יעבוד בצורה טובה. הדפדפנים הנתמכים באתר הם:

לחץ על האיקונים למעבר לדף ההורדה של הדפדפן

סגירת חלונית אל תציג בשנית

בסגירת החלונית תועבר/י לאתר מותאם לדפדפן ויתכן כי חלק מהאתר לא יעבוד בצורה מיטבית

דף הבית כל המחקרים מחקר שנערך באוניברסיטת אריאל ופורסם במגזין המדעי 'GENE' מצא כי: באוכלוסייה הישראלית שיעור גבוה של אי סבילות ללקטוז

מחקר שנערך באוניברסיטת אריאל ופורסם במגזין המדעי 'GENE' מצא כי: באוכלוסייה הישראלית שיעור גבוה של אי סבילות ללקטוז

אי-סבילות ללקטוז

במחקר שפורסם לאחרונה במגזין הבינלאומי המדעי 'GENE' ונערך באוניברסיטת אריאל נמצא כי: באוכלוסייה הישראלית שיעור גבוה של אי סבילות ללקטוז

ישראלים רגישים ללקטוז ("סוכר החלב") בשיעור גבוה, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת אריאל ושפורסם לאחרונה במגזין הבינלאומי המדעי GENE .

פרופ' רות בירק, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות וחוקרת בתחום מדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, חקרה את השונות הגנטית לאי סבילות ללקטוז באוכלוסייה הישראלית.

 

שונות במידע הגנטי גורמת לתפקוד שונה של אנשים בחשיפה למרכיבים תזונתיים. השונות הגנטית יכולה להסביר מדוע שני אנשים, בני אותו גיל ורקע סביבתי, שונים זה מזה מבחינה התגובה המטבולית לתזונה; האחד אינו מסוגל לעכל לקטוז וסובל מכאבים עקב צריכת מזון המכיל לקטוז (למשל חלב) ואילו רעהו מסוגל לשתות כמויות גדולות של חלב ללא כל בעיות עיכול.

 

אי סבילות ללקטוז, מוגדרת כחוסר יכולת לפרק את סוכר הלקטוז במערכת העיכול. אנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז הינם בעלי כמות נמוכה עד לא קיימת של האנזים לקטאז – האחראי לפירוק הלקטוז (סוכר החלב) במערכת העיכול.  באנשים אילו, בעקבות צריכה של מזונות מכילי לקטוז, ריכוז הלקטוז במערכת העיכול עולה ובנוסף חיידקי מערכת העיכול מתסיסים את הלקטוז. התוצאה היא כאבי בטן, גזים ושלשולים.

 

קבוצת המחקר של פרופ' רות בירק בדקה את השונות הגנטית לאי סבילות ללקטוז בקרב כ- 500 נבדקים ישראלים. נמצא כי ישנו אחוז גבוה של אי סבילות ללקטוז (רגישות ללקטוז) בחברה הישראלית, כתלות במוצא: אשכנזי 83%, עיראקי 93%, מרוקאי 82%, ובדואי כ-59%. תוצאות המחקר מצביעות על כך שאחוז גבוה של אי סבילות ללקטוז מצריך התאמה של התזונה הן במישור האישי והן במישור של תעשיות המזון. 

 

פרופ' בירק מסבירה כי: "ממחקרים בתזונה נמצא, שחלק מהאנשים שהוגדרו קלינית כבעלי אי סבילות ללקטוז מסוגלים לצרוך כמות של עד 250 מ"ל חלב ביום (כ-12 מ"ג לקטוז) בצורה מפוזרת ובכמויות קטנות לאורך היום, ולכן יש להעריך את גבול הסיבולת האישית. בנוסף, צריכה של מזונות דלים בלקטוז (גבינות ויוגורטים מכילים משמעותית פחות לקטוז בהשוואה לחלב), חלב דל/ללא לקטוז וצריכה של מוצרים המכילים לקטוז בשילוב עם מזונות אחרים יכולה לשפר משמעותית את הסבילות ללקטוז גם באנשים להם אי-סבילות ללקטוז. ישנה גם אפשרות לצרוך את האנזים לקטאז הנמכר כתוסף לפני צריכת חלב".

 עוד מוסיפה פרופ' בירק כי "בעוד שהמחקר התזונתי המסורתי התרכז בקביעת סטנדרטים תזונתיים לכלל האוכלוסייה, הרי שמיפוי הגנום וכתוצאה מכך האפשרות הטכנית למפות הבדלים גנטיים בין בני האדם, ביחד עם מחקר תזונתי מולקולרי/גנטי העוסק במיפוי הקשר בין תזונה וגנים, הביאו להנחת היסודות להתאמה אישית של התזונה. אי אפשר לשנות את הגנום, אבל אפשר להתאים את הסביבה ובעיקר את התזונה ל"תיפקוד" הגנטי שלנו".

 

במחקר לקחו חלק הסטודנטיות יעל שרון ומיטל רז מאוניברסיטת אריאל, וד"ר ברוך ירושלמי חולים מהמרכז הרפואי סורוקה.

 

arrow rtl green לצפיה במחקר

 

 

 

 

 

ברוכים הבאים לאתר אוניברסיטת אריאל בשומרון לכל צורכי הנגישות יש ללחוץ על כפתור הנגישות למעלה