׳¦׳׳˜

הידעת? הדפדפן שהינך גולש ממנו אינו עדכני

הדפדפן שהינך גולש ממנו אינו עדכני ויתכן שהאתר אינו יעבוד בצורה טובה. הדפדפנים הנתמכים באתר הם:

לחץ על האיקונים למעבר לדף ההורדה של הדפדפן

סגירת חלונית אל תציג בשנית

בסגירת החלונית תועבר/י לאתר מותאם לדפדפן ויתכן כי חלק מהאתר לא יעבוד בצורה מיטבית

בטיחות - בטיחות במעבדות ביולוגיות

הדפסה דוא
alt

מינהל הביטחון והבטיחות

טלפון חירום: 054-7766398

בטיחות במעבדות ביולוגיות


ממונה על בטיחות ביולוגית באוניברסיטה:

דר' חנה אוחרימנקו

דוא"ל: 

טלפון פנימי: 

טלפון נייד: 054-5454902

פקס: 

 

עבודה בטוחה במעבדות ביולוגיות

ארבעה עקרונות קיימים בבטיחות ביולוגית:

  1. נהלי עבודה וטכניקות עבודה בטיחותיות
  2. ציוד מגן בטיחותי
  3. מעבדות בטיחותיות ייעודיות
  4. כליאה ביולוגית.

שילוב עקרונות אלה, מספק לעובד את המיגון הדרוש להקטנת אפשרות הדבקה מעבדתית, על ידי הגבלת הגורם הביולוגי בתוך מערך כלשהו, כך שימנע מגע בינו לבין העובד והסביבה במושג "מחסום ראשוני" נכללים כל האמצעים החוצצים פיסית בין הגורם הביולוגי לעובד ומונעים מגע ישיר ביניהם. באמצעים אלה כלולים פרטי ציוד מגן
אישי, כמו: כפפות, חלוקים, מסכות וכו', ועד למנדפים ביולוגיים.
"המחסום השניוני" תפקידו לשמש חיץ נוסף כלפי הימלטות הגורם הביולוגי לסביבה החיצונית - היה ופרץ את המחסום הראשוני. במושג זה כלולה מערכת של התקני בטיחות מורכבים, כמו: קירות אטומים, מערכות סינון אוויר ותת לחץ, מערכות עיקור וחיטוי וכד'.

 

כללי Good Laboratory Practices - GPL


מטרת נוהלי GLP הינה להקטין את התרחשות התקריות או התאונות השכיחות
ביותר במעבדה, הנובעות משגיאות אנוש, הפעלה בלתי נכונה של ציוד וביצוע כושל ורשלני.

הנהלים באים להגן על העובד שמכיר את גורם הסיכון ביולוגי שהוא נחשף אליו,

על גוף שלישי (עוברי אורח שלא מודעים כלל למקור סיכון) והסביבה. גורמי סיכון ביולוגי - כל  גורם  ביולוגי  שמקורו  באדם, 

בבעל חיים או בצומח, העלול לפגוע באדם, בבעל חיים ו/או בצאצאיו או בסביבה.  ראה קישור לאתר של תקנות בטיחות

 

הם כוללים הוראות ביצוע של טכניקות מעבדתיות נפוצות כמו:
עבודה בפיפטות, במחט בקטריולוגית, מחטים ומזרקים, צנטריפוגות,

הומוגינזרים ועוד. הוראות אלה מבוססות על טכניקה של עבודה סטרילית, ומטרתן להגן על הניסוי מזיהום מצד אחד, ועל העובד והסביבה מאידך. ביסודן מונעות הוראות אלו פיזור אוירוסולים, ולהלן יצוטטו כמה מהן:

  1. יש ללהט מחטים בקטריולוגיות לכל אורכן החל מהקצה הרחוק מהטבעת.
  2. יש לתת למחטים שהות להתקרר לפני מגע במזרע.
  3. יש להמנע מגרירת מחט בקטריולוגית לשם זריעה, על משטח אגר קשה.
  4. עירבוב, ריסוק וסירכוז ייעשו במבחנות בעלות מכסה אטום.
  5. אין לערבב תרבית בפיפטה
  6. אין לנשוף מפיפטה את הטיפה האחרונה
  7. יש לפתוח אמפולה עם חומר מיובש, תוך עיטוף בגזה טבולה בחומר חיטוי,או בצינורית גומי, רצוי במנדף ביולוגי.
  8. יש לצקת תרביות באיטיות

 

נהלי Code Of Practice - COP


מושג זה כולל רשימה של התהליכים המעבדתיים החיוניים ביותר לביצוע בטיחותי של מטלות המעבדה. ציות לנהלים אלה כרוחם וכלשונם הינו תנאי ראשוני למניעת תאונות והדבקות מעבדתיות. חלק מהנהלים הבסיסיים הנ"ל מובאים להלן:

  1. אין לקחת חומר בפיפטה בפה.
  2. אין לאכול, לשתות, לעשן או להתאפר במעבדות.
  3. יש לנעול נעליים סגורות, ללבוש חלוקים ולעטות כפפות.
  4. כל חומר מזוהם יש לחטא לפני פינויו מהמעבדה.
  5. יש לחטא משטחי עבודה לפחות אחת ליום ולאחר כל שפך של חומר אינפקטיבי.
  6. יש לרחוץ ידיים לאחר כל מגע עם חומר אינפקטיבי, בתום כל ניסוי, לאחר הסרת כפפות ולפני עזיבת המעבדה

סיווג של גורמי סיכון ביולוגיים מבוסס על פרמטרים הבאים:

  • פתוגניות של גורם הסיכון (יכולת לחולל פתולוגיה)
  • צורת העברה
  • אמצעי מניעה (יכולת להתחסן)
  • אמצעי טיפול (למשל, אנטיביוטיקה)
  • גורמים נוספים

על סמך סיווג זה נקבעו רמות סיכון שונות BSL –Bio Safety levels:

  • רמה בטיחותית 1 – BSL1 מתאימה לעבודה עם גורמים אשר אינם ידועים כגורמי מחלות במבוגרים בריאים.
  • רמה בטיחותית 2 – BSL2 מתאימה לעבודה עם גורמים בעלי פוטנציאל סיכון בינוני לעובדי המעבדה ולסביבה.
  • רמה בטיחותית 3 – BSL3 עבודה עם גורמי סיכון העלולים לגרום למחלות רציניות וסופניות בסבירות נמוכה
  • רמה בטיחותית 4 – BSL4 עבודה עם גורמי סיכון העלולים לגרום למוות בסבירות גבוהה

*מעבדות ברמת בטיחות BSL-3-BSL-4 דורשות אישור מיוחד ומעקב צמוד של הרשויות

 

עקרונות בטיחות במעבדות ביולוגיות

כלל: הגישה למעבדה מוגבלת לעובדים/סטודנטים בלבד. ראש המעבדה יגביל את הכניסה אליה באופן כללי והוא שמתווה מדיניות על פיה - רק אנשים מיומנים, המקיימים את הדרישות המסוימות, יורשו להיכנס.

  1. אין לאכול, לשתות, לעשן או להתאפר במעבדות.
  2. יש ללבוש חלוקים מכופתרים בכל זמן השהייה במעבדה. אין לצאת בחלוקים לאזורים מחוץ למעבדה - ספריה, חדר אוכל, משרדים וכדומה.
  3. חובה להרכיב משקפי מגן. אין להשתמש בעדשות מגע בתחומי המעבדה.
  4. חובה לנעול נעליים סגורות.
  5. בעלי שיער ארוך יאספו אותו בעת העבודה במעבדה, אין לעבוד במעבדה עם כובעים רחבי שוליים.
  6. פיפטציה בפה אסורה בהחלט! השתמש בפיפטות אוטומטיות או ידניות.
  7. אין לטעום שום חומר הנמצא במעבדה, אין להריח ישירות שום חומר כימי: הרחת חומרים תתבצע ע"י נפנוף האדים בכף היד לכיוון האף.
  8. לפני תחילת ניסוי: וודא שאתה מכיר את תכונות החומרים, רמת הסיכון, וכן הימצאות אמצעי נטרול/חיטוי מתאימים בכמות מספקת במעבדה. 
  9. הימנע ככל האפשר ממגע העור עם חומרים כימיים/ביולוגיים. הרכב כפפות (עדיף כפפות ניטריל) בכל תהליך הכולל מגע ישיר בחומר אינפקטיבי או מגרה. אין להסתובב עם כפפות מזוהמות . יש להסירן בעת מגע עם מכשירים ציבוריים - טלפון, ידיות הדלתות וכדומה.
  10. כל חומר מזוהם יחוטא לפני פינויו מהמעבדה ולעקר בהתאם לדרוש.
  11. חטא משטחי עבודה לפחות אחת ליום ולאחר כל שפך של חומר אינפקטיבי.
  12. רחץ ידיים: 
    1. לאחר כל מגע עם חומר אינפקטיבי 
    2. בתום כל ניסוי 
    3. לאחר הסרת כפפות 
    4. ולפני עזיבת המעבדה.
  13. שטוף כלים משאריות חומרים כימיים וביולוגיים לפני העברתם לשטיפה לעובדי הניקיון.
  14. אין לשפוך ממיסים, כימיקלים או כל חומר מסוכן אחר לכיור או לפח האשפה - השתמש במכלים המתאימים לכך (ראה נהלים לטיפול בפסולת כימית וביולוגית).
  15. השימוש במכשירים שונים, כגון צנטריפוגות על סוגיהן השונים, אוטוקלאב וכו' יותר רק לאחר קבלת הדרכה מאדם המוסמך לכך.
  16. ציוד מתכלה וחפצים חדים לאחר שימוש (כדוגמת מחטים, מזרקים, פיפטות פסטר וזכוכית שבורה) ייאספו במכלים קשיחים (דוגמת בקבוקי פלסטיק). עד לסילוקם כאשפה רגילה.
  17. כל פסולת ביולוגית הכוללת דם הומני ומוצריו, נוזלי הגוף כדוגמת זרע, שתן, רוק וכדומה. וכן פתוגנים כגון; חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים וכדומה, תעוקר כנדרש (אוטוקלאביזציה) בטרם השלכתה כאשפה
  18. אין לעבוד בתאים, בשורות תאי סרטן ובחומרים ממקור הומני אלא אם כן המעבדה הוכשרה לכך (המעבדה תכלול תשתית מתאימה - לרבות מנדף ביולוגי מסוג biohazard (לפי דרגת הסיכון של העבודה), אוטוקלאב זמין ואוורור מתאים, שימוש בראש צנטריפוגה אטום, או במבחנות בטיחותיות אטומות (פתיחת המבחנות תבוצע במנדף ביולוגי).
  19. יש להמית חיות מעבדה שנעשה בהם ניסוי כלשהו ולהעבירן לפינוי לפי הוראות הבטיחות.
  20. חל איסור חמור לתת חיות מעבדה לאדם אחר ובמיוחד - אין לקחתם הביתה!! 20. אזורים בעלי סיכון גבוה במעבדה (אזור רדיואקטיבי, אזורי שימוש בחומר פתוגני וכו') יופעלו בהתאם להוראות בטיחות ייחודיות ויסומנו בסימון בינלאומי בהתאם.
  21. וודא תקינות והימצאות ציוד חירום כגון ציוד עזרה ראשונה, ברז לשטיפת עיניים, וכו'. יש לערוך בהם בדיקות תקופתיות מתאימות, ועליך לדעת את דרכי השימוש בציוד החירום.
  22. וודא תקינות מנדף לפני העבודה . כל מנדף עובר בדיקת תקינות פעמיים בשנה ומודבק עליו תו המעיד על תקינותו. אין לעבוד במנדף שאינו תקין (מדבקה אדומה!).
  23. אין לאחסן חומרים במנדף.
  24. יש לבצע כל פעולות הניסוי תוך הקפדה על מניעת יצירת אירוסולים.
  25. כל החומרים והתמיסות יהיו מסומנים באופן ברור ומפורט: שם, תאריך הכנה, שם המכין. במידה והחומר מסוכן יש להוסיף הערה בדבר רמת הסיכון. יש לצמצם ככל האפשר נפח כלים המכילים חומרים מסוכנים.
  26. לא יעשה כל טיפול בחומר בלתי מזוהה, אלא בתיאום עם ממונה הבטיחות ותחת השגחתו.
  27. יש לטפל בשאריות חומרים לאחר ניסוי מייד עם היווצרם.
  28. העברת כלי המכיל חומר מסוכן אל מחוץ למעבדה תעשה בתוך כלי נוסף אטום ובלתי שביר.
  29. יש להקפיד על עיגון בלוני הגז הקיימים במעבדה וכן על סגירת ברז הגז הראשי עם תום העבודה.
  30. עבודה בשעות חריגות, מעבר לשעות הפעילוות של האוניברסיטה יתואמו עם מחלקת הביטחון.
  31. תאונות פיזיות וכן כל מקרה של חשיפה משמעותית לגורם ביולוגי, ידווחו מיד לראש המעבדה אשר יעביר דיווח לממונה על הבטיחות של האוניברסיטה. לאחר כל תאונה יש לערוך הערכה רפואית, טיפול כנדרש, ולשמור רשומים מדויקים בכתב כמעקב אחר תוצאות הדבקה אפשרית.
  32. יש לדווח על כל אירוע חריג ו"כמעט תאונה", לממונה בטיחות הביולוגית ולממונה בטיחות של האוניברסיטה. 

ציוד מגן אישי במעבדות ביולוגיות

מטרת השימוש בציוד מגן – מניעת הדבקות מעבדתיות.

ציוד מגן מערכתי:

  • מנדף ביולוגי
  • HEPA מחסום סינון כמו מסנן
  • עזרי פיפטציה

ציוד מגן אישי:

  • גוף – חלוק מעבדה רכוס לכל ארכו, לשימוש רב פעמי או לשימוש חד פעמי.
  • ראש – כובע כדוגמת כובע של חדר ניתוח.
  • ידיים - כפפות מגן בהתאם לסוג העבודה.(יש לבדוק ב- MSDS של החומר מה הכפפה המומלצת)
    • כפפות לטקס או ניטריל
    • כפפות לעבודה בחום
    • כפפות לעבודה בקור
    • כפפות רשת או פלב"מ לטיפול בחיות
  • רגליים – נעליים שלמות, כיסויי נעליים לשימוש חד פעמי במידת הצורך.
  • עיניים - משקפי מגן / מגן פנים מלא.
  • הגנה נשימתית - שימוש בנשמיות בהתאם לסוג העבודה.
  • מסיכת "אבק" שהינה מסיכת נייר המכסה פה ואף להגנה מפני חלקיקי אבקה.
  • מסיכת "נשמית" להגנה של 95-99% מפני חלקיקים נשימים.

 

טיפול במקרה דקירה או חתך מחפץ חד

 

יש לטפל במחטים ובמכשירים חדים בצורה שתמנע תאונה.  במקרה של דקירה ממחט המכילה דם, רקמה, תאים בתרבית או חומר כלשהו החשוד כמקור זיהום ביולוגי, יש לפעול כדלקמן:

  • לעודד דימום מהפצע תוך שטיפה עם מים וסבון במשך מספר דקות.
  • לטפל בחומר חיטוי (תמיסת יוד).
  • להגיע מיד לחדר מיון הקרוב לייעוץ וטיפול רפואי הדרוש (יש להביא כל פירוט אפשרי על מקור הזיהום)
  • להודיע מיד למפקח/מהנדס הבטיחות בקמפוס.
  • דווח לממונה על הבטיחות (054-7776448)

 

עבודה נכונה בנדפים ביולוגים

 

מנדפים ביולוגים מהווים מחסום ראשוני ברמות שונות, והם מורידים את רמת הזיהום במעבדה ואת רמת הסיכון לעובד.

יש לבחור במנדף המתאים לסוג העבודה המיוחדת.

יש להקפיד על הביקורת הטכנית ולהשתמש בהם בצורה נכונה - רק אז מתקבלת ההגנה המירבית.

 

סוגי מנדפים ביולוגיום

קבוצה I: הפתח הקדמי פתוח, וקיימת זרימת אוויר מהחדר פנימה. ניתן להרכיב על הפתח מכסה עם או בלי כפפות. מנדף זה אינו מקנה הגנה על
סטריליות המוצר.

קבוצה II: הפתח הקדמי פתוח וקיימת זרימת אוויר למינרית אנכית בתוך המנדף. האוויר הזורם על פני משטח העבודה מסונן דרך מסנני HEPA וכן האוויר הנפלט לחדר או לסביבה. מנדף זה מקנה הגנה הן לעובד והן למוצר. עיקרון המיגון של מנדף זה הינו בזרימת האוויר מן החדר אל חלל המנדף (אך לא ישירות משטח העבודה), סינונו והזרמתו בצורה למינרית אנכית על פני משטח העבודה. אוויר שהיה בחזקת מזוהם וסונן - נפלט תוך סינון נוסף לחלל החדר או דרך תעלות ניקוז ישירות לחוץ.

קבוצה III: תאי כפפות אטומים ברמה גבוהה. הן האוויר הנכנס והן היוצא מסוננים דרך מסנן HEPA. יש הגנה מירבית על העובד וגם על סטריליות המוצר.
חשוב להזכיר את המנדפים בעלי זרימה למינרית חיובית, כלומר כלפי העובד,
שאינם ציוד בטיחותי כלל - אלא מקנים אווירה סטרילית למצעים בהם עובדים.
אין לעבוד במנדפים בתרביות תאים ובגורמים ביולוגיים.

 

כללי עבודה נכונה עם מנדף ביולוגי

  • תכנן מראש את העבודה, והכן רשימת תיוג של ציוד, חומרים וכן סדר הפעולות הצפוי.המעט בהפרעה למחסום האוויר.
  • המעט בתנועת אנשים בחדר.
  • נצל את הזרימה החד-כוונית של האוויר. השתמש בטכניקות עבודה סטריליות.
  • הפעל את המנדף לפחות 5 דקות לפני תחילת העבודה.
  • הכנס ציוד וחומרים הדרושים בלבד.
  • המתן 3 דקות נוספות לשטיפת הציוד באוויר המסונן.
  • בצע את העבודה בנחת.
  • בתום העבודה, המתן 3 דקות נוספות לשטיפת האוויר.
  • במידה והמנדף מנוצל לעיתים קרובות, ניתן ורצוי להשאירו פועל במשך כל יום העבודה.

רמות הבטיחות במעבדות ביולוגיות

באוניברסיטה בנויות המעבדות הביולוגיות על פי עקרונות אשר נקבעו על ידי ועדת הבטיחות המכונית ומפורטים במסמך "בטיחות בניה במעבדות". כמבנה, מהווה המעבדה הבטיחותית מחסום שניוני, שהוא המונע את "בריחת" הגורם הביולוגי לסביבה. ככל שעולה רמת הסיכון בעבודה בגורם, יש לעבוד במעבדה בטיחותית ברמה גבוהה יותר.

מעבדות ביולוגיות סווגו ע"י ה- NIH וה- CDC לארבע רמות בטיחות:

  • רמה בטיחותית 1 – (Bio Safety Level-1 (BL1 מתאימה לעבודה עם גורמים אשר אינם ידועים כגורמי מחלות במבוגרים בריאים.
  • רמה בטיחותית 2 – (Bio Safety Level-2 (BL2 מתאימה לעבודה עם גורמים בעלי פוטנציאל סיכון בינוני לעובדי המעבדה ולסביבה.
  • רמה בטיחותית 3 – (Bio Safety Level-3 (BL3 עבודה עם גורמי סיכון העלולים לגרום למחלות רציניות וסופניות בסבירות נמוכה
  • רמה בטיחותית 4 – (Bio Safety Level-4 (BL4 עבודה עם גורמי סיכון העלולים לגרום למוות בסבירות גבוהה

שתי הרמות הראשונות הן רמות בטיחות נמוכות או בסיסיות, הרמה השלישית היא "מעבדת כליאה" והרמה הרביעית "מעבדת כליאה מירבית"

 

רמה בטיחותית 1 (BL1)


רמה זו מתאימה לעבודה בגורמים ביולוגיים המציגים סיכון מזערי או אפסי לעובדי המעבדה ולסביבה. מעבדה זו אינה נפרדת מחלקי בניין אחרים ואין הגבלות בכניסה אליה. העבודה מתבצעת בדרך כלל בצורה חופשית / פתוחה על שולחן המעבדה, ללא צורך בציוד מגן בטיחותי מיוחד. הצוות מאומן בטכניקות המיוחדות למעבדה זו, והוא פועל תחת פיקוח של מדען בעל ידע כללי בביולוגיה.

נהלי עבודה, ציוד מגן והתקנים המתאימים לרמת בטיחות 1

 

נהלים מיקרוביולוגיים בסיסיים:

    • הגישה למעבדה תהיה ע"פ שיקוליו של מנהלה, בזמן עריכת ניסויים.
    • משטחי עבודה יחוטאו אחת ליום ולאחר כל שפך של חומר ביולוגי.
    • כל פסולת נוזלית תחוטא לפני פינויה.
    • חומרים מוצקים שיש לחטאם מחוץ למעבדה, יפונו בתוך שקית ביוהאזרד סגורה בקצה למיכלים מוגני נזילה המוצבים בעמדות פינוי (חדר פסולות מסוכנות) בכל מחלקה/קומה. שינוע השקית לעמדת הפינוי יתבצע רק בתוך הדלי הכתום.
    • אין לקחת פיפטה בפה. יש להשתמש במכשיר מתאים.
    • אין לשתות, לאכול, לעשן או להתאפר בשטח המעבדה. יש לאחסן מזון במקררים / ארונות מיוחדים מחוץ לשטח העבודה.
    • על הצוות לרחוץ ידיו בתום טיפול בגורם הביולוגי, בחיות מעבדה
      או לפני עזיבת המעבדה.
    • יש לבצע את כל התהליכים תוך המעטה ביצירת אוירוסולים.

נהלים ייחודיים:

    • את הפגרים של בעלי חיים שסיימו יש להניח לתוך מקפיא יעודי לשם פינוי מסודר על ידי חברה חיצונית.

ציוד מגן: בעת עבודה ברמת BL-1 יש לעבוד בחלוק, נעליים סגורות, ולעטות כפפות.

 

התקנים מעבדתיים:

    1. יש לתכנן את המעבדה כך שניתן יהיה לנקותה בקלות. 
    2. משטחי העבודה יהיו עמידים למים, חומצות, בסיסים, ממיסים אורגניים וחום בינוני.
    3. הריהוט במעבדה יהיה בעל מבנה קשיח, תוך מתן מרווחים לגישה לצורך ניקוי.
    4. בכל מעבדה יהיה כיור לרחיצת ידיים.
    5. בחלונות הניתנים לפתיחה יותקנו רשתות נגד חרקים.

רמה בטיחותית 2 (BL2)


רמה זו שונה מהקודמת בכמה נקודות:

  • ניתן לעבוד בה בגורמים ביולוגיים מקבוצת סיכון 2.
  • צוות העובדים יהיה מאומן בטיפול בגורמים פתוגניים, ותחת פיקוחם של מדענים מוסמכים לכך.
  • הגישה למעבדה מוגבלת לעובדים מסוימים בזמן ביצוע העבודה.
  • תהליכים בהם משתחררים אוירוסולים יבוצעו במנדפים ביולוגיים או תוך שימוש בציוד מיגון פיסי אחר.

להלן מובא מכלול הדרישות למעבדה ברמת בטיחות 2:

 

נהלים בסיסיים:

    • הגישה למעבדה תהיה ע"פ שיקוליו של מנהלה, בזמן עריכת ניסויים.
    • משטחי עבודה יחוטאו אחת ליום ולאחר כל שפך של חומר ביולוגי.
    • כל פסולת נוזלית או מוצקה המכילה גורם סיכון ביולוגי, תחוטא לפני פינויה.
    • אין לקחת פיפטה בפה. יש להשתמש במכשיר מתאים.
    • אין לשתות, לאכול, לעשן או להתאפר בשטח המעבדה. יש לאחסן מזון במקררים / ארונות מיוחדים מחוץ לשטח העבודה.
    • על הצוות לרחוץ ידיו בתום טיפול בגורם הביולוגי, בחיות מעבדה או לפני עזיבת המעבדה.
    • יש לבצע את כל התהליכים תוך המעטה ביצירת אוירוסולים.

נהלים ייחודיים:

    • חומר מזוהם שעליו לעבור חיטוי מחוץ למעבדה, ייסגר במיכלים מוגני נזילה.
    • מנהל המעבדה יגביל את הכניסה אליה באופן כללי. אנשים הרגישים יותר להדבקות, או שהדבקה תגרום להם תופעות חריפות מהרגיל, לא יורשו להיכנס למעבדה ולחדר החיות. על מנהל המעבדה מוטלת האחריות להעריך כל מצב, להתיר או לאסור כניסת אנשים, בהתאם לשיקוליו.
    • מנהל המעבדה מתווה מדיניות שעל פיה רק אנשים שהוזהרו לגבי
      הסיכון ומקיימים דרישות מסויימות, למשל חיסון, יורשו להיכנס.
    • כשיש דרישה לחיסון מוקדם, יש להציג שלט אזהרה על דלת הכניסה לשטח העבודה. השלט יכלול את הסימון הבינלאומי, יזהה את הגורם הביולוגי, את שם מנהל המעבדה ומספר הטלפון שלו (או של כל אחראי אחר) ואת הדרישות המיוחדות לכניסה מעבדה.
    • יש לקיים תוכניות להשמדת מכרסמים וחרקים.כמו בBL1
    • יש ללבוש חלוקים כלשהם כל זמן השהייה במעבדה. אין לצאת בחלוקים אלה לאיזורים מחוץ למעבדה - ספריה, חדר אוכל, משרדים.
    • אין להתיר הכנסת חיות שאינן קשורות לעבודה.
    • יש להמנע ממגע בחומר ביולוגי. כשאין אפשרות להימנע מכך או בטיפול בחיות מודבקות - יש ללבוש כפפות.
    • כל הפסולת מהמעבדה וחדרי החיות מחוטאת לפני הפינוי.
    • השימוש במחטים ובמזרקים יוגבל להכרחי בלבד. הם יהיו מטיפוס ננעל (לואר לוק) או שהמחט הינה חטיבה אחת עם המזרק. יש להזהר מאוד מדקירה. אין לקפל, לשבור או להחזיר מחטים לכיסויין. יש לזרקן כמות שהן למיכל קשיח, ולחטאן לפני הפינוי - רצוי באוטוקלב.
    • תאונות ושפכים המלווים בחשיפה משמעותית לגורם הביולוגי, ידווחו מיד למנהל המעבדה. לאחר כל תאונה יש לערוך הערכה רפואית, טיפול כנדרש, ולשמור רשומים מדויקים בכתב כמעקב אחר תוצאות הדבקה אפשרית.
    • במידת הצורך, ע"פ אופי הגורם, יש להתחסן.
    • יש להכין ולאמץ מדריך לנהלים בטיחותיים. הצוות יקבל הדרכה לגבי הסיכונים המעורבים בעבודה, יקרא ויעקוב אחר הנהלים והטכניקות הבטיחותיים.

ציוד בטיחותי:

    • יש להשתמש במנדף ביולוגי (קבוצה 2) או בציוד מגן אישי בביצוע הפעולות הבאות:
    • בתהליכים היוצרים אוירוסולים: סירכוז, טחינה, ריסוק, סוניקציה, עירבול, פתיחת מיכלים אטומים, הדבקת חיות דרך האף, ואיסוף
      רקמות מודבקות מחיות או מביצים.
    • טיפול בריכוזים גבוהים או נפחים גדולים של גורם ביולוגי. ניתן
      לסרכז חומרים כנ"ל בחלל המעבדה אך ורק אם נעשה שימוש בראש צנטריפוגה אטום, או במבחנות בטיחותיות אטומות, ואם הפתיחה נעשית במנדף ביולוגי.

התקנים בטיחותיים:

    • יש לתכנן את המעבדה כך שתינתן לניקוי בקלות.
    • משטחי העבודה יהיו עמידים למים, חומצות, בסיסים, ממיסים
      אורגניים וחום בינוני.
    • ריהוט יהיה יציב ויש לשמור על מרווחים לגישה לניקוי.
    • בכל מעבדה יהיה כיור לרחיצת ידיים.
    • יהיה בנמצא אוטוקלב לחיטוי חומרי פסולת.

רמה בטיחותית 3 (BL3)


רמה בטיחותית זו מתאימה לעבודה בגורמים מקבוצת סיכון 3. כלומר גורמים העלולים לגרום מחלות קשות ואפילו מוות כתוצאה מהדבקה בדרכי הנשימה. הצוות מאומן בטיפול בגורמים כאלה ותחת פיקוחם של המנוסים בכך. האישור לעבודה במעבדה זו ניתן על ידי ועדת IBC והממונה על בטיחות ביולוגית .

 

באוניברסיטה לא קיים אישור לביצוע ניסויים ברמת פעילות 3 

 

גורמי מחלות הנישאים בדם - Blood Borne Pathogens

במעבדות בהם מתקבלות דגימות ממקור אנושי לדוגמה: דם, נוזל זרע, רקמות וכו'. העבודה בדגימות אלה תעשה ברמת בטיחות ביולוגית BL2.

 

המלצות ייחודיות למעבדות כאלה:

  • הימנעות מחשיפת העור והריריות לחומר ביו רפואי.
  • הפרדה בין תפקודי המעבדה והגבלת הכניסה אליה.
  • עבודה על פי נהלי האוניברסיטה המפורטים בפרק "מניעת הדבקות מעבדתיות ובטיחות ביולוגית".
  • כאשר יש חשש ליצירת אוירוסולים, כמו בתהליכי סרכוז, סוניקציה,טחינה וכו' יש להשתמש במינדף ביולוגי או מיגון נשימתי אישי מתאים.
  • יש להשתמש במינדף גם כשיש חשד שהדגימה מכילה גורם ביולוגי המדביק באוירוסולים (למשל שחפת), או כשיש להגן על הדגימה מבחינת סטריליות.

הסיכון להדבקה מחקרים הראו כי הסיכון להדבקה בעקבות דקירת העור הינו כ-0.38%. הסיכון להדבקה בנגיף צהבת מסוג B הינו 30%, ובנגיף צהבת מסוג C כ- 3%.
חיסון לנגיף צהבת כל העובדים בדגימות ממקור אנושי שאינן בפיקסציה (כמפורט מעלה) חייבים בחיסון לצהבת B.
 

דרכי הדבקה

  • דרך דרכי הנשימה העליונות לריאות
  • דרך מערכת העיכול
  • דרך הריריות (אף, עיניים)
  • דרך העור

במידה וארעה חשיפה

  • שטיפת עיניים – במשטפת עיניים, למשך 15 דקות כאשר העיניים פקוחות.
  • עור – לשטוף היטב במים וסבון או חומר אנטיספטי.
  • יש לבקש מיידית עזרה רפואית.

מניעת הדבקה

  • עבוד על פי הנהלים של רמת סיכון BL2.
  • הימנע מדקירה על ידי מחט – אל תחזיר את המחט לנדן.
  • השתמש במשקפי מגן או מסכת פנים כדי להגן על העיניים / רירית האף.
  • הרחק כפפות מזוהמות מן הפנים.

 

טיפול בפסולת ביולוגית

פסולת מוצקה - יש לאסוף בשקיות ביוהזארד בדלי כתום, לסגור השקית באמצעות סרט מדבק, ולהעבירה בתוך הדלי אל האשפתון המיועד לפסולת ביולוגית.

פסולת פריטים חדים - מזרקים ופיפטות פסטר יש לאסוף במיכל המתאים בלבד (sharp). להכניס לשקית ביוהזארד ולפנות לאשפתון המיועד לפסולת ביולוגית.

פסולת נוזלית - לנטרל עם סודיום היפוכלוריט (אקונומיקה) 1:10 (1 שעה) או תמיסת יוד מהולה לפי הוראות היצרן (24 שעות) ולשפוך לכיור.

פגרי חיות - יש לפנות למקררים יעודיים, בתאום עם המחלקה למשאבים וטרינריים. אין לשים במיכלי הפסולת הביולוגית.

 

הוראות להשמדת פסולת ביולוגית מוצקה

  • יש להכניס פסולת לשקית Biohazard   לסגור את השקית ולהכניס אותה לשקית  Biohazard נוספת ולהעביר אותן במיכל קשיח לאוטוקלאב.
  • בין שתי השקיות יש להכניס פתק עם שם המעבדה שאליה שייכת הפסולת.
  • אין למלא את השקיות יותר מחצי מנפחם.
  • יש לסגור את השקית ע"י סרט הדבקה מיוחד  באופן שיאפשר חדירת קיטור.
  • במידה והחומר בשקית יבש, יש להוסיף בעדינות (כדי למנוע יצירת תרסיס באוויר) 250ml מים לשקית, וזאת כדי להבטיח חיטוי יעיל.
  • יש להקפיד לא להשליך לשקיות חפצים חדים כמו קיסמים.
  • את השקית יש להניח בפח ייעודי באחד מחדרי הקור המיועדים לכך עד להשמדתם.
  • אין להכניס לאוטוקלב חומרים כימיים מסוכנים

הוראות השמדה של פסולת ביולוגית נוזלית

  • חיטוי בחומרים כימיים (כמו היפוכלוריט) יעשה רק כאשר אין חשש לתגובה כימית בין הפסולת לבין חומר החיטוי.
  • היפוכלוריט, החומר הפעיל הנמצא באקונומיקה ביתית, הוא החומר היעיל ביותר להשמדת מגוון רחב של אורגניזמים (פטריות, חיידקים, נבגי חיידקים, נגיפים עם או בלי מעטפת שומנית). ריכוזו באקונומיקה הביתית נע בין 3% - 5% .
  • יש להוסיף לנוזל שמיועד להשמדה אקונומיקה ביתית, כך שהריכוז הסופי של ההיפוכלוריט בתמיסה יהיה 0.5% .
  • יש להשהות את הפסולת הנוזלית עם האקונומיקה במשך 30 דקות, לפחות, לפני שפיכתה לביוב.
  • בשאיבת ואקום - יש להוסיף למלכודות חומר חיטוי. על המלכודות לשבת בתוך מאצרות.

הוראות להשמדת פסולת חדה

  • אין להשליך פסולת חדה (שברי זכוכית, פיפטות פסטר, מחטים, סקלפלים, קיסמים ועוד) לפחים רגילים או לשקיות השמדה. פסולת זו מושלכת אך ורק לפחים ייעודיים.
  • אין למלא את המיכל באופן שלא יאפשר את סגירתו. חפצים חדים לא אמורים לבלוט מהמיכל. אין למלא את המיכל מעבר לקו המופיע עליו.
  • המיכלים מיועדים לשימוש חד פעמי!!! אין למחזר את המיכלים.
  • פסולת חדה ולא מזוהמת יש לפנות בתוך מיכל סגור (קופסת קרטון/פלסטיק) כפסולת רגילה.
  • פסולת חדה ומזוהמת בגורם ביולוגי (חיידקים, תרביות תאים, דם וכו') יש לעקר באוטוקלאב לפני הפינוי. יש להוסיף מים למיכל לפני הכנסתו לאוטוקלאב ולנהוג על פי הנחיות העבודה באוטוקלאב. אחרי ההשמדה ניתן לפנות את המיכל כפסולת רגילה, לאחר מחיקת סימן ה- Biohazard מהמיכל.
  • פסולת חדה המזוהמת בכימיקלים יש לפנות בהתאם לנהלים של פינוי פסולת כימית.
  • פסולת חדה מזוהמת גם עם חומרים רדיואקטיביים, יש לבצע עיקור באמצעים כימיים ולאחר העיקור יש לפנות את המיכל כפסולת רדיואקטיבית.

 

הטיפול בשפך ביולוגי

השתמש בציוד מגן אישי. כסה את השפך בנייר סופג ופזר מסביב ומעל תמיסת אקונומיקה במיהול 1:10. המתן כ- 10 דקות, אסוף ופנה למיכל הפסולת הביולוגית.

 דווח לממונה על הבטיחות (054-7776448)

 

 טיפול בשפך ביולוגי מסוג BSL1

  • יש ליידע את האנשים בסביבה, כדי למנוע זיהום של אנשים נוספים ושל הסביבה.
  • יש להסיר את הבגדים המזוהמים ולשטוף היטב את העור שנחשף עם מים וסבון.
  • יש ללבוש כפפות, חלוק מעבדה, כיסויי נעליים, משקפי מגן ומסיכה.
  • יש לכסות את השפך עם ניירות סופגים.
  • יש לשפוך את האקונומיקה המהולה ( 0.5% היפוכלוריט ) מסביב לניירות הסופגים ומעליהם ולאפשר לאקונומיקה להתערבב עם השפך במשך כ- 20 דקות.
  • יש להרים חלקי זכוכית שבורים עם פינצטה מברשת ויעה ולהניח בתוך מיכל ייעודי לכלים חדים.
  • יש לאסוף את הפסולת המזוהמת ששימשה לניקוי השפך לתוך שקיות biohazard .
  • יש לנגב את האזור בחומר חיטוי.
  • יש לשטוף את הידיים עם מים וסבון.
  • יש לדווח למנהל המעבדה או לאחראי בטיחות,

 

טיפול בשפך ביולוגי מסוג BSL2

  • יש לעצור את הנשימה ולצאת במהירות מהחדר.
  • יש ליידע את הסובבים על כך שהם חייבים לצאת מהחדר.
  • יש לסגור את הדלת ביציאה.
  • יש לתלות על הדלת שלט אזהרה.
  • יש להסיר בגדים מזוהמים, ולהפוך את הצד המזוהם כלפי פנים. את הבגדים המזוהמים יש להכניס לשקית  biohazard ולהעביר באוטוקלאב.
  • יש לשטוף היטב את העור שנחשף עם מים וסבון.
  • הנח לאוירוסולים להתפזר למשך 30 דקות לפחות לפני חזרתך למעבדה.
  • לבש ציוד מגן אישי (חלוק, מסכת נשימה עם מסנני HEPA , כפפות).
  • טפל בשפך כפי שטיפלת בשפך מסוג BSL1 .
  • יש לדווח למנהל המעבדה, לאחראי בטיחות

טיפול בנפגעים, תקריות ומקרים מסוכנים

 

שפך ביולוגי על גוף האדם

  • להסיר בגדים מזוהמים מיד. 
  • לשטוף היטב את האזור המזוהם במים וסבון במשך דקה לפחות.
  • להזעיק את גורמי הביטחון ולפנות לטיפול רפואי במידת הצורך.
  • להודיע מיד למפקח/מהנדס הבטיחות בקמפוס 

דקירה ממחט מזוהמת

  • יש לטפל במחטים ובמכשירים חדים בצורה שתמנע תאונה.  במקרה של דקירה ממחט המכילה דם, רקמה, תאים בתרבית או חומר כלשהו החשוד כמקור זיהום ביולוגי, יש לפעול כדלקמן:
  • לעודד דימום מהפצע תוך שטיפה עם מים וסבון במשך מספר דקות.
  • לטפל בחומר חיטוי (תמיסת יוד).
  • להגיע מיד לחדר מיון הקרוב לייעוץ וטיפול רפואי הדרוש (יש להביא כל פירוט אפשרי על מקור הזיהום)
  • להודיע מיד למפקח/מהנדס הבטיחות בקמפוס.

בטיחות בעבודה עם בעלי חיים

הוראות כלליות 

  • בכל עבודה עם בע"ח – תמיד יש לעבוד עם חלוקים וכפפות. 
  • חוקר המתחיל להרגיש גירויים בעיניים – ישתמש בנשמיות ובמשקפי מגן האוטמים את כל העין (גוגלס).
  • יש להיזהר בזמן ההזרקה לחיה מפני הזרקה עצמית או הזרקה ל"עוזר" המחזיק את החיה לקראת ההזרקה.
  • אין להחזיר את הנדן למחט! יש להשליך מיד את המזרק והמחט למיכל פסולת חדה. אם עובדים עם גורמים ביולוגיים – יש להשליך למיכל פסולת חדה – Biohazard.
  • יש להיזהר בעבודה עם כלי ניתוח חדים מפציעות החודרות את העור ומכניסות לגוף את הגורמים הביולוגיים מבע"ח.
  • בעת ניתוחים לאחר המוות יש גורמים ביולוגיים רבים ובעבודה עם אש נוצרים אווירוסולים. יש להשתמש בציוד מגן אישי: חלוקים, כפפות, נשמיות.
  • יש לנהוג בזהירות בעת סילוק פסולת הנוצרת ע"י בע"ח. יש להשתמש בציוד מגן אישי: חלוק, כפפות, נשמיות.
  • פגרי בע"ח שעבדו איתם עם גורמים ביולוגיים – יש לעקר באוטוקלאב ב- 132 מעלות צלזיוס במשך שעתיים ולאחר מכן להעביר לפינוי.
  • אין להוציא חיות מחוץ לכתלי האוניברסיטה ובוודאי לא להביא הביתה לילדים כחיות מחמד!

טיפול באירוע חירום בעבודה עם בע"ח אם ננשכים ע"י בע"ח או נדקרים במחט בעת ההזרקה:

  • לתת לפצע לדמם תוך כדי רחיצת מקום הנשיכה עם מים וסבון.
  • לטפל בפצע עם חומר חיטוי ולהשאיר את הפצע חשוף.
  • להגיע לחדר מיון הקרוב לייעוץ וטיפול רפואי הדרוש. 
  • בחשד לחשיפה לכלבת, יש לפנות אל לשכת הבריאות למניעת כלבת. רופא משרד הבריאות יחליט על הצורך במתן חיסון נגד כלבת ו/או הצורך בהסגר הכלב. 
  • במידת הצורך יקבל הנפגע חיסון נגד טטנוס. יש צורך בזריקת דחף כל 10 שנים.
  • להודיע מיד למפקח/מהנדס הבטיחות בקמפוס.

כל אירוע חירום ידווח לראש המעבדה ולממונה בטיחות ביולוגית. נהלי עבודה עם בעלי חיים
על פי חוק צער בעלי חיים, רשאי לערוך ניסויים בבעלי חיים רק מי שעבר הכשרה מתאימה. בין שאר הנושאים שילמדו, יוסברו ויובהרו כללי העבודה בבתי החיות. מטרתן העיקרית של הנחיות אלו הינן להגן על ציבור העובדים, החוקרים וכל אדם הנמצא באוניברסיטה. זכרו! תאונות אינן קורות, הן נגרמות. להלן מספר הנחיות המתייחסות בעיקר לעבודה עם בעלי חיים מחוץ לתחום בית החיות:

  1. אין לערוך ניסויים בבעלי חיים בשטח האוניברסיטה ללא אישור מהועדה האתית. ניסוי לצורך עניין זה היא כל פעולה המתבצעת בבעלי חיים, כולל החזקתם בכלובים מחוץ לבית החיות.
  2. אופן עריכת הניסוי, מהלכו, מספר החיות וסוגן, וכן החומרים בהן משתמש עורך הניסוי, לא יחרגו ממה שצוין ע"י החוקר בבקשה שהגיש לועדה האתית לצורך עריכת הניסוי. כל שינוי מחייב בקשה לקבלת אישור חדש.
  3. אין להוציא או להכניס חיות לבית החיות או אליו ללא ידיעת עובדי בית החיות. על החוקר חלה אחריות לוודא את שמו של טכנאי בית החיות שמסר לו או קיבל ממנו בעלי חיים. במקרה ונשאר חוקר לאחר שעות העבודה של עובדי בית החיות יעדכן אחד מהם מיד בבוקר שלמחרת.
  4. על כל מי שנכנס לבית החיות, למלא בכתב יד ברור וקריא - בספר שנמצא בבית החיות את הפרטים הבאים: תאריך, שם, המעבדה בה הוא עובד, כולל מספר טלפון, שעת כניסה ושעת יציאה.
  5. חוקר המחזיק בעלי חיים במעבדתו חלה עליו, באופן אישי, החובה לדאוג לרווחתן ובריאותן וכן למנוע צער וכאב מיותרים שאינם משרתים את מטרות הניסוי. אין להשאיר בעלי חיים ללא מזון ומים בכלובים וכן אין להחזיקם בתנאי צפיפות.
  6. אין להחזיק בעלי חיים במעבדות לאחר תום הניסוי הנערך בהן.
  7. על החוקר חלה החובה לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שחיות לא יברחו מכלוביהן, וכן שלא ייפגע אדם באופן ישיר או עקיף מבעלי החיים ובפרט מבעלי החיים שעקב ניסוי שנערך בהן, פגיעתן יכולה לסכן בריאותו של אדם. חובה זו חלה על החוקר לפני תחילת הניסוי וכן במהלך ובסיום הניסוי.
  8. במקרה של בריחת חיה מכלובה או של היעלמה מסיבה לא ידועה וכן בכל מקרה של סכנה הנשקפת לבריאותו של אדם כתוצאה מפגיעתה של חיה או ממגע עימה יש לעדכן מיד את האחראי לבטיחות ואת מנהל בית החיות ובהעדרו את הרופא הוטרינר.
  9. השימוש בחומרי הרדמה יעשה בתיאום עם הרופא הוטרינר.
  10. המתת בעלי חיים ופינוי פגרי החיות הינה באחריות האישית של החוקר.

* כל פגר חיה יוכנס לתוך שקית ניילון סגורה היטב, ועליה יש להדביק מדבקה אשר בה יצוינו באותיות בולטות וברורות הפרטים הבאים: תאריך, שמו ושם משפחתו של החוקר, המעבדה בה הוא עובד כולל מספר טלפון, מספר החיות וסוגן וכן מספר הניסוי. החוקר יוודא שהחיות שהוכנסו לשקית אכן מתות.


* פגרי חיות יוכנסו מיד לאחר המתת החיות לתא הקפאה ייעודי בבניין. אין להניח פגרי חיות במקום אחר ואין לשמור פגרי חיות במעבדה יותר ממספר שעות לאחר המתתן לכל היותר.

אוטוקלאב למטרת עיקור

האוטוקלאב הינו מכשיר נוח ורב שימושי לעיקור של פסולת וחומרים ביולוגיים מסוימים. 
האוטוקלאב פועל באמצעות קיטור, בדומה לסיר לחץ, בטמפרטורה של 121 מעלות צלזיוס או 132 מעלות צלזיוס. שילוב של חום ולחות פועל בצורה היעילה ביותר להריגת נבגים (spores) של חיידקים. ישנם אוטוקלאבים המחוברים לקו קיטור מרכזי וכאלה- המייצרים קיטור באופן עצמאי. יש להקפיד על ההוראות הספציפיות לכל אוטוקלאב.
תהליך עיקור יעיל תלוי בזמן ובטמפרטורה שבו המטען נמצא באוטוקלאב. הזמן הדרוש לעיקור תלוי בכמות החומר וגם בסוג המכל (נירוסטה או פוליפרופילן), צורתו (עמוק או שטוח) וכו'.
כמו כן, הבטחת חדירת קיטור לתוך המטען מקצרת את תהליך העיקור. הזמן המשוער לכל התהליך הינו 60-90 דקות.
  1. מהלך הפעולה באוטוקלאב
    1. חימום תא האוטוקלאב עד לפחות ל- 121 מעלות צלזיוס לכן, אין להכניס חומרים נדיפים בעלי נקודת רתיחה פחות מ- 100 מעלות צלזיוס.
    2. עיקור במשך 20-30 דקות לאחר שהמטען מגיע ל- 10 דקות ב- 132 מעלות צלזיוס.
    3. פסולת ביולוגית: עיקור בטמפרטורה של 134 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות.
    4. שחרור אדים מהאוטוקלאב. באוטוקלאבים אוטומטיים יש לבחור בשחרור איטי של אדים עבור מטען רטוב (wet cycle) כדי שלא יגלשו נוזלים מבקבוקים לתוך האוטוקלאב. שחרור מהיר אפשרי למטען יבש (dry cycle). כמו בשימוש בסיר לחץ, יש לפתוח את הברז בזהירות ובאיטיות לשחרור אדים בצורה בטיחותית.
    5. קרר עד לטמפרטורה ולחץ המאפשר פתיחת האוטוקלאב. לפני פתיחת דלת האוטוקלאב בדוק שמד הלחץ של התא הפנימי (chamber) הגיע לאפס והמד חום מראה כ- 80 מעלות צלזיוס. בשלב זה, מותר לפתוח את האוטוקלאב ולהוציא חפצים יבשים. אין לפתוח את האוטוקלאב ולהוציא חפצים רטובים (בקבוקים עם נוזלים) עד שהמד-חום מראה כ- 60 מעלות צלזיוס. פתיחה בטיחותית של מכסה או דלת האוטוקלאב דורשת שהעובד יעמוד בצד ולא מול הדלת.
  2. שיטות לבדיקת העיקור - כימית וביולוגית:
    1. הבדיקה הכימית: שימוש בטייפ לאוטוקלאב עם פסים המשנים צבע בהשפעת חום.
    2. הבדיקה הביולוגית - ע"י שימוש בנבגים: Bacillus stearothermophilus, חיידק בעל נבגים עמידים לחום, המסוגלים להישאר בחיים ב- 121 מעלות צלזיוס במשך 5 דקות ומתים ב- 121 מעלות צלזיוס לאחר 13 דקות. 
  3. אין לעזוב אוטוקלאב בפעולה ללא השגחה/ נוכחות
  4. כלים לשימוש באוטוקלאב
    1. מכלים מנירוסטה: מכלים אלו מאוד מומלצים כיוון שהם מעבירים חום באופן יעיל ביותר.
    2. מכלים מפוליפרופילן (polypropylene): מכלים אלו אומנם עמידים לטמפרטורות גבוהות אבל יש לזכור שהחומר הינו מוליך חום גרוע. כמו כן מומלץ, להשתמש במכלי פוליפרופילן רחבים ושטוחים (או להוסיף זמן עיקור).
    3. שקיות מפלסטיק Biohazard:
      • א. ניתן לקבל שקיות פוליפרופילן, שקופות, מסומנות Biohazard"", לסילוק פסולת ביולוגית, ממחסן כימיקלים.
      • ב. הכנס כל שקית עם חומר המיועד לעיקור, לתוך דלי (רצוי נירוסטה) בגודל מתאים למניעת פיזור חומר במקרה ששקית נקרעת או מתפוצצת .
      • ג. סגור את השקית עם גומי כך שתתאפשר חדירת קיטור לשקית.
      • ד. על מנת להבטיח עיקור יעיל בשקית אטומה, דאג לנוכחות מים בשקית. במידת הצורך, הוסף 150 מ"ל מים לחומר היבש שבשקית. הוסף בזהירות, למניעת יצירת תרסיס באוויר.
      • ה. אין למלא את השקית בצפיפות יתר, דבר העלול למנוע פיזור חום יעיל.
    4. בקבוקי זכוכית:
      • א. אין למלא בקבוקים בנפח יותר משני שליש, למניעת "בריחה" כלשהי של נוזלים.
      • ב. הכנס בקבוקים לאוטוקלאב עם פקקים לא הדוקים, בכך יתאפשר מעבר חופשי של אדים על מנת למנוע התפוצצות בקבוקים.
      • ג. אין לפתוח את האוטוקלאב עד שהמד-חום מראה כ-60 מעלות צלזיוס למניעת התפוצצות בקבוקים.
  5. עיקור של חומר ביולוגי מסומן עם חומר רדיואקטיבי - 
    • עיקור של חומרים ביולוגיים המכילים H3 או C14 יבוצע אך רק לאחר תדרוך ואישור - הממונה על בטיחות קרינה רדיואקטיבית באוניברסיטה (כולל גם שיטת פינוי הפסולת). 
  6. סיבות לפעולת עיקור לא מוצלח
    1. החומר לא מתאים לעיקור באוטוקלאב.
    2. אין וודאות שהחומר עבר עיקור בהתאם לדרישות הטמפרטורה ומשך הזמן.
  7. הסכנות הכרוכות בשימוש באוטוקלאב
    1. שימוש לא נכון באוטוקלאב עלול לגרום לכוויות בגלל בריחת קיטור או נוזלים חמים.
    2. בשימוש לא נכון באוטוקלאב עלולה להיגרם פציעה בגלל התפוצצות כלי זכוכית.
    3. הכנסת כימיקלים כמו מלבין, פורמלין, פנול, אקרילאמיד וכו' לתוך האוטוקלאב עלול לגרום לפליטת גזים רעילים יחד עם הקיטור או שרידיו . לכן, אסור בהחלט להכניס כימיקלים מסוכנים לאוטוקלאב!!
    4. חסימת המסנן בחלק התחתון של תא האוטוקלאב עלול לגרום להצטברות קיטור ומים חמים בתוך האוטוקלאב. חובה לבדוק שהמסנן נקי ולא חסום.
  8. הדרכה לשימוש באוטוקלאב
    • באוניברסיטה מתקיימות בדיקות והדרכות תקופתיות על דרכי חיטוי ועיקור של פסולת ביולוגית בחסות המחלקה לבטיחות. ההדרכה כוללת תדרוך טכני בשימוש בטיחותי של האוטוקלאב. ע"י טכנאי הפקולטה. 
    • אסור לעובדים, אשר לא קיבלו את התדרוך הנ"ל, לעבוד עם אוטוקלאב. 
    • כמו כן כל עובד חייב להכיר ביסודיות את ההוראות הספציפיות של האוטוקלאב בשימושו. בכל בירור יש לפנות לטכנאי הפקולטה.
 

עבודת נשים במעבדות ביולוגיות

 נשים בגיל הפוריות ונשים בהריון מחייבות הקפדה רבה בכל הנוגע לשמירת כללי הבריאות והזהירות.

בהתאם לכך הותקנו, בין היתר, תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001, וכן תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979.

נשים במקום העבודה חייבות להכיר את הסיכונים הנוגעים לנשים בגיל הפוריות ולנשים בהריון, ולהתריע בהתאם לאחראי במקום העבודה,  

חוקים ותקנות אלה רלוונטיים גם עבור סטודנטיות החשופות לסיכונים במעבדות.

 

סרטוני הדרכה

דגשים בעבודה בטוחה במנדפים כימיים

  

  

שימוש בכפפות מגן במעבדה

  

טיפול ואיחסון של פסולת מסוכנת במעבדה כימית

  

 

 נושאים קשורים :

 


דעתכם על האתר חשובה לנו, נתקלתם בשגיאה / בעיה / הצעות שיפור, אנה שלחו אלינו הודעה במייל, מינהל הביטחון והבטיחות

 

עדכון אחרון ב-שבת, 16 דצמבר 2017 11:10
 

 

ברוכים הבאים לאתר אוניברסיטת אריאל בשומרון לכל צורכי הנגישות יש ללחוץ על כפתור הנגישות למעלה