אהרון קרוב, כיום בן 26 , נפצע באורח אנוש במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009 לאחר שהכוח שעמד בראשו נכנס לבית ממולכד בפאתי עזה. קרוב, ששימש כמפקד מחלקה בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים, התחתן יומיים לפני תחילת המבצע עם צביה, בחירת ליבו. בבוקר שלאחר החתונה התקשר אליו מפקדו ושאל האם ייכנס עם חייליו לעזה -  לאהרון לא היה ספק באשר מוטל עליו ולמרות שהיה מדובר בבוקר חתונתו, הוא החליט לצאת להילחם. במהלך המבצע סרקו קרוב וחייליו בית בעזה שבו הונח מטען שהתפוצץ מעל ראשיהם של קרוב ושניים מחייליו והמבנה עצמו קרס. החיילים נפצעו באורח קל ואת מירב הפגיעה ספג אהרון שנפצע באורח אנוש בראשו והוגדר כפצוע הקשה ביותר של המבצע. לאחר טיפול רפואי בשטח, הוטס לביה"ח בלינסון ולאחר מכן הועבר לביה"ח תל השומר למחלקה לפגועי ראש. אשפוזו ארך 5 חודשים ארוכים, שלאחריהם החל בהליך שיקום ארוך אותו הוא ממשיך גם בימים אלו.

כיום, מתגוררים בני הזוג קרוב באריאל יחד עם שני ילדיהם הקטנים -בתם שנולדה במהלך שנת 2010 ובנם התינוק שנולד לפני כשלושה חודשים. לפני מס' שבועות, החל אהרון ללמוד במכינה למדעי החברה שבמרכז האוניברסיטאי, שלאחריה שואף להשלים תואר ראשון בסוציולוגיה וניהול משאבי אנוש.

למרות שנפגע בראשו רוצה אהרון להוכיח לעצמו ולאחרים שאפשר גם אחרת ולא מוותר. כיום מתמודד אהרון עם בעיה של שליפת מילים וזכירת שמות ועם הפרעת קשב וריכוז המקשה עליו בלימודים ובהתנהלותו היומיומית. אהרון מספר שבהתחלה לא הצליח כלל לדבר או ללכת והרופאים לא ידעו אם יצליח לצאת מזה.. ולכן היום, הוא אומר "להגיע לאן שהגעתי למרות כל הקשיים שעברתי בדרך, מבחינתי זה נס והשגחה מלמעלה. נכון שיש עוד קשיים שעומדים לפניי אבל אני מאמין שאפשר לעבור אותם ולהמשיך קדימה. חשוב להסתכל על הדברים הטובים בחיים ולצמוח מתוך הקושי. אי אפשר להסביר את מהלך העניינים וקשיים תמיד יהיו מנת חלקינו בחיים, אבל חשוב לדעת להמשיך גם כשקשה ונראה בלתי אפשרי..."

 

 

ARO9

 


 

המשך

עדכון אחרון (רביעי, 21 מרץ 2012 13:42)