סטודנטית המתמודדת עם תסמונת האספרגר, בדרכה לסיים תואר ראשון

רז רובס, היא סטודנטית בת 21 שמתחילה את השנה השלישית והאחרונה לתואר ראשון במחלקה לביולוגיה מולקולרית. רז מספרת: "נולדתי בנס ציונה לאם העוסקת ברפואה סינית ואב מוסיקאי", יש לה שתי אחיות גדולות בגילאים 32 ו29, ושני אחים חורגים. 

razרז רובס (משמאל) עם חברים מהתוכנית


לכאורה רז היא סטודנטית כמו כולם, אך מה שמיוחד בה היא העובדה שהיא המתמודדת עם תסמונת אספרגר, ומשתתפת בתוכנית מיוחדת לסטודנטים על הרצף האוטיסטי (PDD). רז מספרת על ההתמודדות שלה וכיצד היא הגיעה ללימודים אקדמיים באוניברסיטת אריאל בשומרון;
"הלכתי לגן ילדים רגיל בחולון, עם שמונה או תשעה ילדים, ואז הלכתי לבית ספר היסודי שבו הייתה כיתה לתקשורת מיוחדת. אני לא הבנתי שהייתי שונה מאוד, ולא שמתי לב לכל בעיות. אבל יום אחד ראיתי טופס הרשמה לקייטנת קיץ, והיה כתוב בו PDD כאבחנה. כשאני מסתכלת אחורה, אני זוכרת שזה לא הפתיע אותי. התחלתי לשאול שאלות בגיל 10, כי אני טיפוס מאוד סקרן". רז הייתה בטוחה שחבריה לכיתה דיברו עליו מאחורי הגב, "תמיד הרגשתי שאני הייתי שקופה, לא בצורה רעה, אבל הרגשתי שהייתי לבד בחדר. ניגנתי על פסנתר וזה ניחם אותי, אבל החלטתי לא ללמוד מוזיקה". המורים של רז תמיד עזרו לה מאוד, אבל היא זוכרת במיוחד את גלית, פסיכולוגית אשר סייעה לה מאז שהייתה בגן הילדים. רז הצטיינה במדעי מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומחשבים. "אני טובה מאוד בלימודים שלי, אבל אני לא אוהבת את הלחץ והתקשיתי לקבל סמכות של אחרים. יש לי סטנדרטים גבוהים מאוד, ואני פרפקציוניסטית".

למרות התסמונת, רז הצליחה לסיים בגרות מלאה. העובדה שהיא תמיד הייתה "משוגעת על קריאת ספרים" עזרה לה. כשנודע לה על התסמונת, היא החלה לקרוא כל מידע שיכלה למצוא דרך האינטרנט: "ראיתי כמעט כל סרט ווידאו על זה. צפיתי בדרמת הטלוויזיה 'פלפלים צהובים', שמספרת על משפחה עם ילד אוטיסט, אבל אף פעם לא סלחתי לעלמה זק, השחקנית ששיחקה את אמו, משום שהיא תמיד הכחישה את מצבו".

רז מספרת שקראה כתבה בעיתון על בחור צעיר בשם אופיר פלום שנמצא על הרצף האוטיסטי והחל ללמוד באוניברסיטת אריאל מיד לאחר התיכון, בגלל שלא התקבל לשירות הצבאי. "חשבתי שזה לא יהיה טוב בשבילי ללכת לאוניברסיטה, כי יהיו שם הרבה חוקים ללמוד" היא טוענת, "אבל התרשמתי מהדוגמא של אופיר, והתקבלתי לאוניברסיטה בגיל 19. לא הייתה אף מכללה או אוניברסיטה אחרות שהציעו תכנית מובנית כזאת שיכולה לעזור לי". (ראוי לציין כי אופיר סיים בהצטיינות תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחשמל ואלקטרוניקה עם תזה). 

רז מספרת על שותפתה במוענות, צופיה: "היא מבוגרת ממני ולומדת הנדסת תעשייה וניהול. היא נפלאה וסבלנית. אני יכולה לקבל עזרה ממורים פרטיים, אבל אני לא צריכה את זה יותר מדי. היה לי קצת קשה במעבדת ביוכימיה, כי אני מגושמת עם הידיים. אחרי שקיבלתי עזרה, השתפרתי". על המיומנויות שהיא לומדת רז מספרת: "הייתי צריכה ללמוד איך לדבר בטלפון כמו שצריך. עם זמן, למדתי לדבר באופן שוטף, אבל לפעמים אני שוכחת ומדברת רק על עצמי. חיי החברה שלי טובים מאוד, אבל אני עדיין צריכה לשפר אותם". לרז יש חבר רציני בשם אודי והיא מספרת עליו, "הוא בן 26 ועכשיו סיים את הלימודים. יש לו גם תסמונת אספרגר. אנחנו כבר מדברים כבר כמה זמן על נישואים, חלק כבדיחה וחלק כעתיד אמיתי. אני מלמדת אותו להתגבר על דברים והוא מלמד אותי".

כשרז תסיים את לימודיה, היא שוקלת לעשות תואר שני במדעי מוח. "אני רוצה להישאר באקדמיה ולהשתתף במחקר. אני רוצה ללמוד איך המוח עובד, למה כל אחד שונה מהשני, וכמובן, מדוע יש לאנשים מסוימים PDD". אמה של רז, דינה, מאזינה לראיון ומוסיפה כי רז נחשבת פרויקט חייה: "אני גאה בה מאוד".

זו השנה השישית בה לומדים 30 סטודנטים על הרצף האוטיסטי (PDD), בתוכנית מיוחדת המאפשרת להם ללמוד ולקבל תואר אקדמי. התוכנית מופעלת על ידי מרכז השירות לסטודנט, בראשות פרופ' שמואל שחם דקן הסטודנטים, ובחסות אקדמית של המחלקה להפרעות בתקשורת, בראשותה של פרופ' אסתי בן יצחק. במסגרת התוכנית, הסטודנטים מתגוררים במעונות הסטודנטים ונתמכים בסיוע לימודי חברתי-תפקודי במהלך לימודיהם, ע"י מדריכים שהנם סטודנטים בעצמם. הסטודנטים בתוכנית מקבלים עזרה בהכנה לבחינות, והתאמה לתנאי למידה חדשים. הם עוברים סדנאות המעניקות להם כישורים לתפקוד עצמאי, כישורי חיים ודרכי התמודדות עם מערכות יחסים. 

alt חזור