אירועים

     אירועים בקמפוס 

 

אוניברסיטת אריאל מביאה רוח חדשה לאקדמיה ולחברה הישראלית, רוח של עשייה, קידמה ותעוזה. על כן, מתהדרת האוניברסיטה במגוון רחב של אירועים. קבלו כמה מהם:

סמינר "חינוך פיננסי", המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים

בסמינר השתתפו חברי ההנהלה, סגל המחלקה והסטודנטים בקורס הראשון לחינוך פיננסי.

סגנית שר הפנים פאינה קרשינבאום - תיארה מדוע הקימה את השדולה לחינוך פיננסי ועמדה בראשה. היא הדגישה את חוסר הידע של הציבור בתחומים פיננסים יומיומיים פשוטים ואת הצורך לשנות את דפוסי חשיבה.

המשנה למפקח על שוק ההון, הבטוח והחיסכון , רו"ח לי דגן, פרסה את החזון ואת תכנית אגף שוק ההון בנושא. היא הדגישה את הצורך להתחיל להטמיע את נושא החינוך הפיננסי מגיל הגן, את הצורך בהכשרת מורים בתחום ואת הרמות השונות בהן יש ללמד את הנושא.

מנכ"ל שאול לחמן יועצים פנסיונים, מר ישראל לחמן, תיאר את הפערים הקיימים בידע ובחיסכון הפנסיוני של הציבור. 

ראש המחלקה, ד"ר יעל ברנדר, תיארה את החזון שלנו: לימוד התוכנית בחוג לכלכלה ומנהל עסקים, הרחבת התוכנית לכלל הסטודנטים באוניברסיטה ופנייה לאוכלוסיות רחבות כגון: צעירים, חיילים, זוגות צעירים ופנסיונרים.

ד"ר עדית סולברג תיארה את התכנים הנלמדים בקורס: כל שיעור נפתח בדיון אקטואלי בהתפתחויות השוטפות המאקרו כלכליות במשק, והתעמקות בתחנות שונות בהם זקוקים לידע במהלך החיים. כמו כן, הופנתה קריאה לאגף שוק ההון לתת תעודות של נאמני חינוך פיננסי לסטודנטים הלומדים ומתנדבים בתחום על מנת לדאוג להפצת הידע בציבור ובמקומות העבודה.

מרינה שני ועד גואל רצון - על תופעת הכתות המיסטיות בישראל

תופעת הכתות המיסטיות בישראל עלתה לראשונה לתודעה הציבורית בסוף שנות השבעים. ראשיתה של התופעה באה לידי ביטוי בהצטרפות ישראלים, בעיקר בגילאים 18-27 לכתות מיסטיות שמקורן בחו"ל. המגע המתמיד של ישראלים עם קבוצות מיסטיות, ארגוני העידן החדש ודתות חדשות בחו"ל מיסד את התופעה בארץ, וגרם במרוצת שנות השמונים, להתפתחות קבוצות מיסטיות "כחול לבן". על פי דו"ח משרד הרווחה משנת 2011, ישנם עשרות אלפי חברים בעשרות כתות הפועלות בארץ. כתות אלה, המוגדרות על - ידי "המרכז הישראלי לנפגעי כתות" כקבוצות פסאודו-רוחניות, משעבדות את אנשיהן נפשית, כלכלית ולעיתים אף מינית.

בכנס בשם :"מרינה שני ועד גואל רצון - על תופעת הכתות המיסטיות בישראל", שנערך באוניברסיטת אריאל, נידונה התופעה בהרחבה והעלתה על סדר היום את חשיבות הטיפול בכתות בישראל.

טקס הענקת פרס מולדובן לספרות צבאית חדשה, לשנת 2013

"פרס מולדובן לספרות צבאית חדשה" מוענק מידי שנה, על ידי המכון לחקר ביטחון ותקשורת באוניברסיטת אריאל. הפרס מוענק לספרות בעברית בנושאים צבאיים-ביטחוניים התורמת תרומה משמעותית לשיח ולחשיבה מקורית בנושא בטחון ישראל. יוזם ומייסד הרעיון הוא ד"ר רון שלייפר, ראש "המכון למחקר ביטחון ותקשורת" ויו"ר וועדת הפרס. המכון עוסק במחקרים בנושא לוחמה פסיכולוגית, לוחמת מידע, הונאה ונושאים שונים הנוגעים לביטחון מדינת ישראל. מטרת הענקת הפרס הינה להעלות לסדר היום נושאים מהותיים בתחום התמחותו של "המכון למחקר ביטחון ותקשורת" ולאפשר בית חם לספרות "נישתית" שאינה מגיעה למדפי הוצאות הספרים, אך הרעיונות והאידיאולוגיה שבה, ראויים לחשיפה ודיון.

תורם הפרס, מר סטפן מולדובן הוא ניצול שואה, המתגורר בקנדה, בעל מסורת ענפה של תמיכה במוסדות בישראל. מר מולדובן מממן את הפרס הקרוי על שמו, על מנת לעודד חשיבה יצירתית ופרסומה בישראל בנושאים התורמים לביטחונה.
הספרים הזוכים:
* תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית - מאת ד"ר דמיטרי אדמסקי:
ספר העוסק בחותם שמטביעים גורמים תרבותיים על חדשנות צבאית.
* בנקודת הכובד - מאת אלוף במיל' יעקב (ג'קי) אבן ואלוף משנה במיל' שמחה מעוז:
ספר זה מתמקד במצביאות בהתגלותה בדרג השדה הבכיר, בדרג מפקד, האוגדה ובצוותו.
* המרגל שהושכח מאת ד"ר שאול ובר:
הספר עוסק ב"עסק הביש" שהעסיק את המדינה בשנות החמישים וראשית שנות ה-60 וחושף דמות שמהווה חידה גדולה: "מאיר (מכס) בינט".

ישראל ואיראן – יחסנו לאן?

האם ישראל ואיראן נמצאות ב"מלחמה קרה"? בעוד איראן ממשיכה במרוץ התחמשות עקיף כלפי ישראל, באוניברסיטת אריאל, נערך כנס העוסק ביחסי הפנים והחוץ של איראן וכמו כן, ביחסים בין ישראל לאיראן.

מאז המהפכה האסלאמית באיראן, בשנת 1979, גברה השפעתה בזירה המזרח תיכונית, השפעה שנמשכת עד ימינו. יום העיון עסק בנושאים מגוונים, כגון: האתגרים הניצבים בפני החברה האיראנית, מנהיגי איראן, האיום האסטרטגי של איראן, השיעה מול הסונה ועוד.

ערב תרבות יוצאי אתיופיה

ערב תרבות יוצאי אתיופיה הוא מסורת רבת שנת באוניברסיטת אריאל וזו השנה ה-15 שהוא מתקיים בקמפוס. עם השנים, האירוע התפתח והפך ליום שלם שמוקדש לתרבות בני העדה האתיופית.

במהלך היום, נפרסו דוכנים בקמפוס תחתון, דוכנים אשר נותנים אפשרות לטעום ולהרגיש את התרבות הייחודית של הקהילה. בשעות הערב, נפתחה תערוכה בנושא העלייה, שילוב בני העדה בחברה הישראלית והקשיים איתם התמודדו. תערוכה הציגה את מקומם של יוצאי אתיופיה בתרבות, פוליטיקה ותחומים נוספים.

שיאו של הערב היה בהצגה שהעלו סטודנטים. ההצגה נגעה בסוגיות בחיי סטודנטים וחיי הסטודנטים העולים בפרט. אחד הנושאים המרכזיים שעלו בהצגה הוא נושא המעורבות החברתית.

 

רוצים להתעדכן במתרחש בקמפוס בקרוב? כנסו ללוח האירועים החודשי.

 

כתבה: ענת סמקאי

 

alt חזור