474984-N5SYZ4-paslavan4triangle


שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בישראל. מידי שנה מתרחשים בישראל 15 אלף אירועי שבץ, מתוכם מעל 3,000 מקרי תמותה, כאשר בישראל חיים מעל ל-120 אלף אנשים ששרדו שבץ מוחי. רבים מהם נשארים עם מגבלות כרוניות, מוטוריות או קוגניטיביות שמקשות על תפקודם החברתי, המשפחתי והתעסוקתי. לפי משרד הבריאות, מחצית מהחולים עוזבים את בית החולים עם קשיים שונים. נתונים אלו, בנוסף לכך שגיל השבץ הולך ויורד, יוצרים צורך לעזור לאותם נפגעים. 
פגיעה שפתית נגרמת בשל נזק באזורי השפה במוח. הפגיעה מתבטאת בכל ערוצי השפה: הפקת דיבור, הבנה שמעתית, קריאה וכתיבה. אחד המאפיינים השכיחים ביותר, היא הפגיעה המשמעותית ביכולת לשלוף שמות לתמונות או חפצים. פגיעה זו גורמת לתסכול רב בקרב הנפגעים, שעד לפני האירוע המוחי השפה הייתה חלק בלתי נפרד מחייהם.
במחקרה של
ד"ר עדי ליפשיץ מהמחלקה להפרעות תקשורת, בשיתוף עם פרופ' נירה משעל, פרופ' מיכל לבידור מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר אביה גביעון וד"ר ז'אן זאק ווטין מביה"ח "רעות", עולה כי גירוי חשמלי עדין במוח משפר את יכולת הדיבור. המחקר בדק את השפעת הגירוי החשמלי על יכולת שליפת מילים, בקרב חולים שאזורי השפה במוחם נפגעו. טכניקת הגירוי המוחי מתבצעת באמצעות הנחת שתי אלקטרודות על הקרקפת, אשר מעבירות זרם חשמלי בעוצמה נמוכה של שני מילי אמפר לאזורי השפה במוח. גירוי זה מוביל לשינויים בולטים בפעילות המוחית. 
החולים שנבדקו במסגרת המחקר, בגיל ממוצע של 70, קיבלו שישה טיפולים. לאחר מכן הטיפול נפסק למשך שלושה חודשים ואז ניתנו שישה טיפולי פלצבו (תרופת דֶמה). יכולות שליפת המילים נמדדה מיד בתום הגירוי, חודש לאחר מכן ושלושה חודשים לאחריו. מניתוח התוצאות עלה כי חל שיפור משמעותי בכמות המילים ששלפו הנבדקים לאחר הטיפול, לעומת טיפול הפלצבו. המחקר הצביע על שיפור ממוצע של למעלה מ-30% בשליפת המילים מיד אחרי הטיפול. עוד עלה מהמחקר, כי הגירוי החשמלי נמצא כיעיל גם כעבור שלושה חודשים, כאשר חל שיפור של 28% בשליפת המילים. גם בניסויים שנערכו בקרב נבדקים בריאים, עלה כי טיפול בגירוי חשמלי הוביל לשיפור בזמני התגובה במשימת שליפת מילים.
לפי המחקר, יש מקום להוסיף טיפול חדש לשיפור שליפת המילים של חולים אלה, בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי הקיים, אשר ניתן ע"י קלינאיות תקשורת.


460274-nTP3Yo-paslavan

מחלת הסרטן, גם היא אחת מבין גורמי התמותה העיקריים בעולם. טיפולים סטנדרטיים עוזרים בחלק מהמקרים, אך בחלק ניכר מהמקרים הסרטן מתפשט ורמת התמותה גבוהה. אי לכך נדרש פיתוח של טיפולים חדשים וסלקטיביים לסוגי הסרטן השונים. בשנים האחרונות נושא השפעת גלים מילימטריים על אובייקטים ביולוגיים קיבל תשומת לב רבה (גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל של 1 מ"מ). למרות המאמצים של חוקרים בעולם, טרם הובנו במלואים תהליכים המתרחשים בתאי סרטן תחת ההקרנה ע"י גלים מילימטריים. 
מחקר בראשותו של פרופ' אשר יהלום, ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מצא כי הקרנה ע"י גלים מילימטריים על ידי סינטיסייזר (מקור חלש) במשך 2-4 דקות משנה תכונות מורפולוגיות, כלומר את הצורה והממדים של התא ושל גרעינו, עם השלכה לשינויים פיזיולוגיים. הקרינה גורמת לדיכוי חלוקת תאים, להזדקנות התאים הסרטניים ותמותה של פי 2-4 יותר מתאי בקרה מאותו סוג. ההקרנה בוצעה גם בתדרים בודדים בעזרת מתקן ה-FEL (לייזר אלקטרונים חופשיים), המבוסס על מאיץ חלקיקים מסוג טנדם. לייזר אלקטרונים החופשיים מאפשר הקרנה בהספקים גדולים פי מיליון ביחס לסינטיסייזר.

במחקר הוכח כי ההקרנה של גלים מילימטריים במשך 10 דקות על ידי סינטיסייזר (מקור חלש) ‏גורמת לתמותה מלאה של תאי סרטן ריאות. במחקר זה נטלו חלק חוקרים מתחומים שונים, אשר שילבו ידע רב-תחומי לבדיקת יכולתם של הגלים האלקטרומגנטיים לגרום לחיסול התאים הסרטניים באופן סלקטיבי. 
ד"ר סטלה ארונוב מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית עסקה בבדיקה והבנה של מנגנונים ביולוגיים, הנוטלים חלק בהשפעת קרינה גלים מילימטריים על תאים סרטניים והיעדר מנגנונים אלו בתאים בריאים אנושיים. מחקרם של פרופ' קונסטנטין קומושוילי ופרופ' יעקב לויטן מהמחלקה לפיזיקה ופרופ' אשר יהלום, עסק בביצוע ההקרנות ובחקר האינטראקציה של הגלים המילימטריים עם התאים. פרופ' משה עינת ופרופ' בוריס קפילביץ' מהמחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה עסקו בהקמת מערכות שונות להקרנה.
מחקר זה מוכיח כי ניתן להשיג השפעה אנטי סרטנית אפקטיבית על תאי סרטן ריאות ע"י הקרנה בהספק גבוה, בתדר גבוה ובזמנים קצרים מאוד. מכשיר בהספק גבוה (בניגוד למכשיר בהספק נמוך), מאפשר חדירת הגלים האלקטורמגנטיים לעומק רקמות. תנאי ההקרנה במכשיר בעל הספק גבוה יכולים להתאים לבדיקת אפקטים אנטי סרטניים בהקרנות של מודלים סרטניים. 



460274-lXU6Xa-paslavan2


כאבים בגב התחתון הם השכיחים ביותר בקרב האוכלוסייה המערבית. הנתונים מצביעים על כך שכ-80% מהאוכלוסיה יסבלו מהם לפחות פעם אחת במהלך החיים. כמו כן, בכל רגע נתון קרוב ל-30% מהאוכלוסייה סובלים מכאב גב ברמה כלשהי.
מחקר חדש של ד"ר אלון רבין, סגל בכיר מהמחלקה לפיזיותרפיה, 
פורסם לאחרונה בירחון הפיזיותרפיה האורתופדית המוביל בארה"ב Journal of Orthopedic and Sports Physical Therapy.
לטענתו של ד"ר רבין, 
כאב גב תחתון הוא הסיבה העיקרית בגינה פונים מטופלים למכוני הפיזיותרפיה של קופות החולים, כאשר הטיפולים שאינם כוללים ניתוחים הם: טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, דיקור, פעילות גופנית ומסאז'. אלא שלא כל טיפול מתאים לכל מטופל. ד"ר רבין טוען: "כמו שסרטן היא מחלה שיש לה סוגים שונים הדורשים טיפולים שונים. כך גם צריך להתייחס לכאבי הגב, ולהתאים את הטיפול לבעיה". 
למרות מגוון הטיפולים הרחב בכאבי גב, הספרות המדעית לא מצביעה על עדיפות ברורה לטיפול ובמרבית המחקרים שהשוו בין טיפולים שונים לא נמצא יתרון ברור לאף אחת משיטות הטיפול, זאת, משום שכאב גב תחתון איננה תופעה הומוגנית אצל כל הסובלים מכאבים. "כפי שאין עוררין על כך שסרטן היא מחלה הטרוגנית, בעלת סוגים שונים, סיכויי החלמה שונים וטיפולים שונים, כך צריך גם להתייחס לכאב גב תחתון", אומר ד"ר רבין ומוסיף "המפתח טמון בהבנת סוג כאב הגב ממנו סובל המטופל, ובהבנת סוג הטיפול שיביא לתוצאה הטובה ביותר לכל מטופל. עלינו לזהות מאפיינים מסוימים בקרב הסובלים מכאב גב תחתון, המצביעים על סיכויי ההצלחה של טיפולים שונים".
המחקר כלל למעלה מ-100 נבדקים בגילאים 18-65, ונערך בשיתוף פעולה עם מכוני הפיזיותרפיה של קופ"ח "כללית". במחקר נעשתה השוואה בין שתי שיטות טיפול מקובלות: תרגילי חיזוק לשרירי הגב והבטן בהנחיית פיזיותרפיסט, מול טיפול ידני על ידי פיזיותרפיסט באמצעות טכניקות מניפולציה ותרגילי מתיחה ותנועה. כצפוי, בהשוואת הטיפולים השונים בקרב כלל הנבדקים, לא נראה הבדל משמעותי בין שיטות הטיפול. אולם כאשר הושוו התוצאות בין נבדקים שהראו מאפייני חוסר יציבות של עמוד השדרה, התוצאות היו ברורות והראו שאלה שטופלו בתרגילי חיזוק הראו תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מהמטופלים בטיפול הידני. המשמעות היא שאפשר לדעת טוב יותר למי להמליץ לחזק שרירים ולמי להמליץ על טיפול אחר.
בנוסף, המחקר מדגיש את העובדה שכדאי להפסיק ולחפש את "טיפול הזהב" לכאב גב תחתון. במקום זאת, יש לחפש את המאפיינים של המטופלים שיגיבו היטב לטיפולים הקיימים. מדובר בצעד חשוב לשיפור יעילות הטיפול בבעיה שכיחה ביותר. במקום לשאול איזה טיפול הוא הטוב ביותר - צריך לשאול איזה טיפול הוא המתאים ביותר.

alt חזור