פרופ' נח מילגרם, דקן ביה"ס ללימודים מתקדמים במרכז האוניברסיטאי חוגג בימים אלה יום הולדת שמונים. פרופ' מילגרם הוא מוותיקי המרכז האוניברסיטאי והוא מלמד כאן כבר משנת 1986!

נשאר בארץ

פרופ' מילגרם עלה לישראל מארה"ב בשנת 1971, כשהוא כבר פרופ' לפסיכולוגיה שבגר בהרווארד והוסמך בבוסטון. מילגרם מספר כי זכה לחינוך יהודי מצוין שהוביל אותו לתוכנית החלפת סטודנטים בישראל בשנת 51'. כבר אז ידע הפרופ' כי יום יגיע והוא יעלה לישראל. פרופ' מילגרם היה הפרופ' הראשון בארץ בתחום הפסיכולוגיה והראשון שעסק במצבי לחץ במלחמה. נח עמד בראש המחלקה לפסיכולוגיה באונ' ת"א עד יציאתו לגמלאות.

לגור בקיבוץ

למרכז האוניברסיטאי הגיע פרופ' מילגרם עוד בשנת 1986, הוא מספר " כשגרתי בארה"ב תמיד חלמתי לגור בקיבוץ... עליתי לישראל, והבנתי שקיבוץ הוא לא המקום שלי.. בשנת 1986 שמעתי שמקימים מוסד אקדמי בשומרון - ומיד ידעתי שזה יהיה הקיבוץ שלי! המרכז האוניברסיטאי הוא הביטוי שלי לציונות אמיתית". פרופ' מילגרם החל ללמד במרכז האוניברסיטאי, יחד עם אשתו רוברטה (פרופ' לחינוך), כשעוד לא היו היתרים של המל"ג - והמרכז האוניברסיטאי היה שלוחה של אונ' בר-אילן. פרופ' מילגרם פיתח במשך שנים את המחלקה לפסיכולוגיה. בשנת 2000 יצא לפנסיה - ובשנת 2002 קיבל את האישור המיוחל ללימודים רשמיים של תואר בפסיכולגיה של המרכז האוניברסיטאי!

בשנת 2007 ביקש פרופ' מילגרם להמשיך ולפתח והמרכז האוניברסיטאי קיבל היתר לתואר שני בפסיכולגיה! לאחר שיג ושיח עם סטודנטים שונים הבין פרופ' מילגרם כי הסטודנטים חשובה ההתפתחות המקצועית לא פחות מהמחקר. המחלקה שנפתחה במרכז האוניברסיטאי, על שתי התמחויותיה: פסיכולוגיה שיקומית ופסיכולוגיה ארגונית-תעסקותית-תעשייתית, אכן משלבת בין מקצוע יישומי למחקר. פרופ' מילגרם מוסיף כי "הבוגרים שלנו חוזרים ומדווחים כי ההכשרה שלנו, לצד רמת הלימודים והמחקר הגבוהים, מכשיריה אותם  באופן המייטבי לעבודתם כפסיכולוגים!"

הגיע לגבורות

בגיל 80, מלבד היותו דקן ביה"ס ללימודים מתקדמים מלמד פרופ' מילגרם 4 קורסים לתואר שני בפסיכולוגיה, אחד מהם עוסק בשיקום קשישים בחברה. ברזומה שלו מופיעים גם למעלה מ 100 פרסומים בנושאי חרדה. במסיבת ההפתעה שנערכה לכבוד יום הולדתו, סיפר פרופ' מילגרם את הסיפור הבא: "עליתי ארצה בגיל 40 מטעמי יהדות וציונות ומצאתי את עצמי במצב לא נוח לאחר פרוץ  מלחמת יום כיפור.וניסיתי להתקבל לקורס קציני חר"פ (המיועד לאחיות, קב"נים, רוקחים, ושאר המשרתים בחיל הרפואה), ולא עלה בידי. אני גייסתי פרוטקציה עצומה והתקבלתי יומיים לאחר תחילת קורס.

נכנסתי לבסיס וניגשתי למפקד שהיה מודע לפרוטקציה שהופעלה לטובתי, והא שאל אותי: מדוע אתה נלחם כל כך להיכנס לקורס? עניתי: אני רוצה לתרום משהו לצה"ל. ענה לי המפקד: מה שאתה תתרום לצה"ל הוא כאין וכאפס למה שצה"ל יתרום לך. סיימתי את הקורס בהצלחה ועשיתי מילואים כקב"ן מספר שנים, אך לא שכחתי מה שאמר לי המפקד. התשובה של המפקד לפני 36 שנים היא התגובה שלי לקבלת תעודת ההוקרה על מה שתרמתי למרכז באריאל: מה שאני תרמתי ועודני תורם  למרכז, איננה מגיעה לגודל החוויה שהמרכז תורם לי. אני אסיר תודה למרכז ולכל מרכיביה--האחים והאחיות לעשייה, קולגות, מנהלה וסטודנטים-שמאפשרים לי להשתתף במפעל ציוני אדיר. חג שמח, נח מילגרם"

אשרינו שזכינו.

 

 

__4



 

 

המשך

עדכון אחרון (רביעי, 13 אפריל 2011 17:47)