לפני מספר חודשים הצטרפה לצוות מרכז ההשמה אזמרה (תמי) מרשה (27), סטודנטית למדעי ההתנהגות שנה ג'. מרכז ההשמה הוקם לפני כשבע שנים מתוך מודעות למצב התעסוקה במשק הישראלי, והרצון לשלב את הבוגרים והסטודנטים בעבודות מקצועיות. תמי, מוכשרת ובעלת אמביציה גבוהה, עלתה מאתיופיה בינקותה, והגיעה אלינו מקריית ביאליק די במקרה. לפני ארבע שנים היא באה לאריאל כדי לבקר חברה שלמדה פה, ומיד התאהבה בנוף השומרון. באותה עת הייתה בשנת הפסקה מלימודי התקשורת, ותוך שבועיים סגרה את כל המנהלות הקשורות להמשך לימודיה פה, אצלנו בקמפוס.

בחורה רבת פעלים

כצעירה רבת פעלים, בנוסף לעבודה השוטפת במרכז ההשמה, השתלבה תמי בטיפוח של שלושה פרויקטים: הראשון שבהם הוא "עתידים" - עתודה לתעשייה,המיועד למועמדים ללימודים בעלי יכולות גבוהות מן הפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית. פרויקט נוסף שבו עוסקת תמי הוא איתור סטודנטים מן הפקולטה להנדסה לפרויקט "עתיד נאור" - עתודה אקדמית של חברת החשמל, שבו זוכים סטודנטים נבחרים בשנים ג'-ד' למימון שכר לימוד ומלגת קיום. הפרויקט השלישי הוא שיתוף הפעולה עם עמותת "עולים ביחד" (באנדליי וודנליי), המסייעת לבוגרים מצטיינים בני העדה האתיופית באיתור מקום עבודה ראוי ליכולותיהם. לתפקיד זה חשה תמי מחויבות רבה מאוד, שכן לדעתה רבים מחבריה בוגרי התואר לא בהכרח חשים כי התואר קידם אותם, שכן הם לא מצליחים להתברג לעבודות התואמות את כישוריהם.

העזה משפחתית

ואם לא די בכל אלו, היא פעילה באיגוד הסטודנטים יוצאי אתיופיה, הפועל בפריסה ארצית להפצת המידע בדבר זכויות בני העדה לאפשרויות הלימודים: רבים מהם רוצים ללמוד, אבל לא יודעים לאן לפנות, לאיזה סיוע הם זכאים ועוד. האיגוד גם מארגן פעילויות חברתיות והרצאות, ושותפים לעשייה זו הם חבריה ללימודים זהבית דסו - המסיימת השנה את לימודי הקרימינולוגיה ומשמשת כסגנית יו"ר האיגוד, וסנבטו סלומון שהוא גם חבר באגודת הסטודנטים.

מתברר כי הפעלתנות וההעזה של תמי כנראה עברו אליה בגנים מהוריה: משפחתה הייתה הראשונה מבני העדה האתיופית שעברה לגור בקריית ביאליק. הקשיים שהיא חוותה בהיותה הילדה כהת העור היחידה בבית הספר זכורים וכואבים לה עד היום. כבר אז גמלה בה ההחלטה לפעול לשינוי דעותיהם של אחרים ביחס לבני העדה. גם השכנים לא אהבו את המשפחה השונה, אך פינה חמה בלב שמורה לה לאותה אחת שכן פתחה בפני החדשים את דלת ביתם. הוריה של תמי, שהקימו משפחה ברוכת ילדים - שש בנות ושני בנים, השכילו ללמוד את קודי החברה המערבית ולהתערות בה: אמה עובדת מזה כ- 10 שנים בסיעוד, ובכך יצאה מן התפקיד המסורתי כעקרת הבית. אביה יצא לגמלאות זה מכבר, לאחר שנות עבודה רבות בעירייה, אחותה בעלת תואר, ואחות נוספת לומדת לתואר ראשון.

חיוך ותודה

"אני שמחה שהגעתי לאריאל, על שהחלטתי לשנות כיוון לימודים, ועל ההזדמנות להשתלב בעבודה בקמפוס תוך סיוע לכלל הסטודנטים ובעיקר לבני עדתי", אומרת תמי בחיוך גדול. "אני אוהבת את העבודה, ומאושרת על כך שבמפגש עם הסטודנטים מתאפשר לי להשתמש בכלים שרכשתי בעת לימודיי. אני גאה על המקום שאליו הגעתי וזאת הודות לחינוך שעליו גדלתי - להאמין כי אין דבר העומד בפני הרצון. הרגע שבו אני חשה את הסיפוק הגדול ביותר, הוא כאשר מישהו שסייעתי לו מגיע אלי עם חיוך גדול, ומכיר לי תודה על עבודתי".


tami-marsha
המשך

עדכון אחרון (ראשון, 25 אוגוסט 2013 11:41)