מר יגאל כהן-אורגד

יגאל כהן-אורגד, נגיד האוניברסיטה, בראיון על משמעות הפיכתנו לאוניברסיטה     

מר יגאל כהן-אורגד, נגיד האוניברסיטה וזוכה פרס מוסקוביץ' לציונות, עבד בעברו ברשות לתכנון כלכלי במשרד האוצר. לאחר מכן, פתח חברה פרטית לייעוץ ותכנון כלכלי, והיה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "איתם". בבחירות לכנסתהתשיעית, בשנת 1977, נבחר כהן-אורגד לראשונה כחבר כנסת. כהן-אורגד כיהן בכנסת בין השנים 1977 1988-  והיה חבר בוועדות הכלכלה, הכספים והחוץ והביטחון. באוקטובר 1983 החל לכהן כשר האוצר.

האם התרגלת לשם החדש, "אוניברסיטת אריאל"?

"קל להתרגל לדברים טובים ובוודאי שלשינוי השם. מעבר לחגיגות שכולנו היינו שותפים להם, אנחנו ממשיכים באותן פעילויות ומאמצים שאפשרו לנו את קבלת ההכרה. המעמד מחייב! אנחנו צריכים להיות יותר טובים מאי פעם. שופטים אותנו בליגה גבוהה יותר.

כאן באוניברסיטה, יש לנו דברים שהם ייחודיים רק לנו. אני אתן דוגמאות מתחומים שונים לגמרי:

  • התחום האקדמי: יש לנו את המרכז הארצי למקורות ושימושי קרינה שהוא פרויקטייחודי בארץ המשותף לאוניברסיטת ת"א. הצלחנו להפיק קרינת לייזר ממתקן ה-FEL, לייזר האלקטרונים החופשיים , ולהעביר את הספק הקרינה למעבדות במרכז משתמשי הקרינה. משתמשים בתוצר בצבא, באזרחות ולמטרות רפואיות.
  • התחום האזורי: יש שורה ארוכה של פעילויות מחקריות, והמטרה היא לקשור את המחקרים לעולם המעשי. לדוגמה: תמיכה של האקדמיה באזור. ישראל מובילה בעולם בשימושי השקיה באמצעות מי שופכין ששודרגו וקיבלו תקנים המאפשרים השקיה. ביו"ש, השימוש הזה כמעט ולא קיים והדבר מזהם את האקוויפר ומונע מהחקלאים באזור, שעיקרם ערבים, שימוש במים למטרות השקיה. לכן, פיתחנו ועדיין מפתחים שיטות טיהור של מים המתאימים ליישובים קטנים.
  • התחום החברתי: אנו קולטים סטודנטים מהרצף האוטיסטי שהם בעלי יכולות למידה גבוהות. פיתחנו שיטה שעוזרת להם ללמוד בכיתות רגילות עם מלווה שהוא בד"כ סטודנט מאתה הכיתה. אנחנו המקום היחידי בעולם אשר מאפשר פעילות זו ואף עוקב אחר התוצאות. מעבר ללמידה, אנחנו מעניקים לאותם סטודנטים יכולות, אותם הם יוכלו לממש בחברה רגילה".

אם יעתיקו מאיתנו את הפורמט הזה?

"אני מאוד אשמח".

מבחינה תקציבית, מהם השינויים שחלים בעקבות ההכרה באוניברסיטה?

"לצערנו, עף-אף ההכרה שקיבלנו, סוגיית התאמת התקציב להפיכתנו לאוניברסיטה עדיין לא נפתרה. אמנם ניתנו הבטחות כתובות בנושא זה גם על-ידי שר האוצר לשעבר, אהוד אולמרט, וגם מול שר האוצר הנוכחי, יובל שטייניץ, בתאום שר החינוך, אך ההבטחה היא לתקציב הדרגתי, עד שנגיע לתקציב דומה לזה שמקבלות אוניברסיטאות.

נכון לעכשיו, אנחנו פועלים במתכונת של אוניברסיטה ומצפים מאיתנו לנהוג כך, ובצדק. צריך לזכור שהמשאבים העומדים לצדנו הם אפילו לא תנאים של מכללה, כיוון שרק 60% מהסטודנטים שלנו מתוקצבים על-ידי  ות"ת. אני מעריך שהנושא התקציבי ייפתר במהירות ונוכל להמשיך ולהתפתח הן מבחינה איכותית והן מבחינה כמותית".

מה תאמר לסטודנט שישאל אותך: איך המעמד החדש כאוניברסיטה משפיע עליי?

"אין ספק שהיוקרה של קבלת תעודת בוגר או מוסמך מאוניברסיטה, גבוהה יותר מזו שמקבל בוגר או מוסמך ממכללה. באופן דומה מתייחסים אלינו המעסיקים הפוטנציאלם, למעט אותם מעסיקים שכבר הכירו את הבוגרים שלנו ומרוצים. דרכם של הבוגרים תהיה קלה יותר.

למרות זאת, תהליך בניית היוקרה באוניברסיטאות הוא לא תהליך של 'זבנג וגמרנו'. כשהוקמה אוניברסיטת תל-אביב, יוקרתה הייתה נמוכה משל אוניברסיטת ירושלים. יוקרה נבנית מהישגי המוסד ומהרושם שהבוגרים והמוסמכים עושים בחוץ.

יחד עם עליה ביוקרה, קורה תהליך מקביל הן בעליה הדרגתית בסף הדרישות ונתוני הקבלה למוסד והן בדרישות הסטודנט במהלך הלימודים".

ומה לגבי הסגל, איך המעמד משפיע עליו?

"בלי המסירות של הסגל האקדמי והמנהלי, שרובו עבד בתנאים כמעט בלתי אפשריים, לא היינו מגיעים לאן שהגענו.

אני לא מצפה שנעבור מ'שדרה של קוצים' ל'גן ורדים' באופן מיידי. בשנים בקרובות נצטרך להתאמץ ולתת איכויות גבוהות של שרות, הוראה ומחקר שילכו וישתפרו, למרות שהאמצעים העומדים לרשותנו עדיין מצומצמים יחסית למה שמקבלות אוניברסיטאות אחרות. יחד עם זאת, ההרגשה הטובה של בניין אוניברסיטה צעירה והידיעה שעל פני הזמן יחולו שיפורים גם בתנאי העבודה, ההוראה והמחקר, יתנו, להערכתי, מוטיבציה לצוות להמשיך במאמץ".

עכשיו כשאנחנו "אוניברסיטה", זה הזמן לנוח, או שמצפים לנו קשיים בדרך?

"אין 'על מי מנוחות'. פה ושם ישנם אנשים מצליחים ליצור גל עכור וכשזה קורה, זה בד"כ תוצרת הארץ שמצליחה רק במקרים בודדים לגייס תמיכה מחו"ל. להערכתי, עוצמת ההתנגדויות  הולכת ופוחתת ככל שקיומנו כאוניברסיטה הופך לעובדה קיימת".

משיחה שלי עם סטודנטים ועובדי האוניברסיטה, התבהר לי כי מעבר לתפקיד אותו אתה ממלא כרגע, השארת חותם אצל אנשים רבים.

מר כהן-אורגן מתעלם באלגנטיות מהמחמאה, כאדם צנוע ועונה: "התפקיד קיים בחלק גדול מהאוניברסיטאות בעולם והיה קיים במספר מצומצם של אוניברסיטאות בארץ. הצורך בתפקידו של הנגיד רב יותר במצב של מוסד אשר נמצא בתחילת דרכו.  הנגיד לוקח על עצמו תפקידים מיוחדים במישורים שונים וכמובן שלא בהתנגשות עם ההנהגה האקדמית של המוסד. הדרישות והקשיים איתם אוניברסיטת אריאל בשומרון צריכה להתמודד, הן כמוסד צעיר והן כמוסד שלא כולם רוצים בהתפתחותו, גורמים לכך ש'יש מה לעשות' לעוד ועוד אנשים שמוכנים לתת כתף ולסייע".

 

כתבה: ענת סמקאי


alt חזור