מסע אל העתיד עם עוזיה גליל

 

דפנה גולד מלכיאור

 

עוזיה גליל

מהנדס, ממציא, יזם, מייסד תעשיית ההיטק הישראלית

 

לכבוד גיליון הבכורה של "ידיעות רובוטיקה ישראל" ראיינו את אחד ממייסדי תעשיית ההיי טק הישראלית ומן הוותיקים והפעילים שבה – מר עוזיה גליל. המפגש היה רב-תחומי, מקיף ומרתק –כמו האיש עצמו. 

עם הפנים קדימה

בכל בוקר מתייצב עוזיה גליל במשרדו וניגש בחדוה לעסוק במה שמעניין ומלהיב אותו. הנושא החם ביותר עבורו כעת הוא הרפואה האישית – Personalized Medicine. הוא מעורב במספר לא מבוטל של חברות, כמשקיע, יועץ, ובעיקר כמנטור שמעניק מניסיונו העשיר ומן החוש העסקי המשופשף שפיתח עם השנים.  אם לשפוט על פי רמות האנרגיה, המראה הנמרץ, המיקוד והחדות והאוריינטציה העתידית, לא היינו מנחשים שמדובר באדם בן 89.

עוזיה גליל, מהנדס במקצועו, ממציא ואיש עסקים, ייסד את חברת "אלרון תעשייה אלקטרונית בע"מ" ב-1962 ואלביט מחשבים בע"מ ב-1967. באמצעות חברת אלרון הקים למעלה מ-25 חברות בתחום ההייטק והינו תורם פעיל להקמת התעשייה עתירת הידע הישראלית ולהעמדת דורות של תעשייני הייטק בישראל. עוזיה גליל ניהל את אלרון במשך 38 שנים והיה נשיאה של אלביט מחשבים בע"מ במשך 12 שנותיה הראשונות.  ב-1999 פרש מחברת "אלרון תעשייה אלקטרונית בע"מ", ומתפקידו כיו"ר אלביט מערכות בע"מ, והקים את חברת "עוזיה יזום וניהול בע"מ" עם החזון להפוך משאבים טכנולוגיים מקומיים להצלחה בינלאומית.  למרות הישגיו המרשימים, גליל לא רוצה כלל שנסקור את הישגיו בעבר, אלא שנתמקד בעתיד. "כשמדברים עם אנשים היום עלינו להבין מה כיווני ההתפתחות העתידיים, ולא רק מה עשינו בעבר", הוא מבהיר. "בדיוק כמו בחינוך ילדים. האופן שחינכנו את הילד הבכור כבר לא רלוונטי בבואנו לגדל את הצעיר שנים לאחר מכן". בחברת עוזיה ייזום וניהול בע"מ, אשר בה הוא מכהן כנשיא וכמנכ"ל, מטפח גליל עסקים חדשים במגוון תחומים, מעניק תמיכה ניהולית ליזמים בראשית דרכם ותורם להם מניסיונו העשיר ומקשריו העסקיים הבינלאומיים.  "עד לפני שלוש שנים הייתי אומר לסטארטאפיסטים שרוצים להצליח - תראו מה אנחנו עשינו! למדתי שזה לא נכון. מה שאנחנו עשינו לא מתאים למה שצריך לעשות היום".  וכך, באוריינטציה העתידנית האופיינית לו, התייחס עוזיה גליל להיבטים מרכזיים בנושאים טכנולוגיים חמים הקרובים לליבו והעניק מתובנותיו:

 

רובוטיקה ואנושות

"כשאנחנו מדברים על עולם הרובוטים, ברור שדברים יהיו שונים לחלוטין מכפי שנעשו בעבר וימשיכו וישתנו כל הזמן. אתה צריך תמיד לנסות לחזות את השינוי. אני מאד ממליץ על ספרו של ד"ר ריי קורצווייל "הסינגולריות מתקרבת", שהשפיע עליי מאד, אודות בינה מלאכותית ועתיד האנושות. רעיונותיו הקיצוניים של ד"ר קורצווייל, שהקים את האוניברסיטה לסינגולריות בעמק הסיליקון בארה"ב בתחומי הרובוטיקה והבריאות, הובהרו לי ביתר שאת בעת כנס הסינגולריות שהתקיים בארץ ובו השתתפתי.  מה היית אומרת לו היה בא מישהו ואומר: אפשר יהיה לטפל בך כך שתמשיכי לחיות 150 שנה ולהיראות כמו היום? התשובות לשאלה זו מגוונות". ד"ר קורצווייל חזה ב 89' שמכונות תהיינה בעלות תבונה רבה משל האדם כבר במחצית הראשונה של המאה ה-21. בכנס האחרון של IBM, שנכחתי בו, תיארו מחשב שתגובתו תהיה מהירה מזו של המוח שלנו. הואיל ותהיה לו גישה למאגרי נתונים עצומים (Data Big) ויכולת ניתוח נתונים, הוא יוכל לתת פתרון מהיר מאוד לכל בעיה".

 

"השימושים הרפואיים מרתקים. אני מעורב בחברה שבה קרדיולוג מבצע צנתור כאשר לידו הולוגרמה של הלב. הוא נעזר בהולוגרמה כדי לנווט את הצנתר למקום הנכון. לפני ימים ספורים קראתי מאמר שציטט עבודת מחקר קיצונית: אנחנו יודעים שכאשר אדם מת, המוח שלו חי עוד זמן מסוים. עסקו שם באפשרות שהמוח המתפקד ישמש להפעלת רובוט! דבר שנראה אבסורדי אבל זה לא בלתי אפשרי.  כל מה שצברת - אפשר להמשיך להשתמש בו. תאר לך שלרובוט יש את כל הידע שלך! חשוב מאוד שלא נשכח את האדם בתוך מירוץ הקידמה הטכנולוגית, שחלילה לא נגיע למציאות שתיאר אורוול ב"1984."

 

חשיבות הידוק השת"פ האינטרדיסציפלינרי והנגשת המידע לרופאי הקהילה ולציבור

"אני בא מעולם הטכנולוגיה והמחשבים אך כיו"ר הקורטוריון של הטכניון הכרתי חוקרים במגוון תחומים, לרבות אנשי הפקולטה לרפואה. הייתי בין אלה שבזמנו אמרו שחשוב שבטכניון תהיה פקולטה שתנצל טכנולוגיה. התרשמתי מאוד מן המחקר הרפואי ומהמחקר במחשבים אך נדהמתי כשראיתי שהם לא מדברים ביניהם. נוכחתי לדעת שככל שמתקדמים בפיתוח הידע, לרופא המשפחה זה לא מגיע. לרופא המשפחה יש חמש או עשר דקות כדי לאבחן את בעיית הפציינט. לקח המון זמן שיבינו שכל בן אדם דורש טיפול אחר. זה בולט היום בתחום הסרטן: כבר ידוע שכל גידול סרטני בכל אדם דורש טיפול אחר. הקמתי בפקולטה לרפואה בטכניון את מרכז גליל למידע רפואי ולטלרפואה, המנוהל היום על ידי פרופ' אדי קרניאלי. המטרה היא להביא לידי שיתופי פעולה בין עולמות שונים, והיום אנחנו עושים זאת בזירה הבינלאומית. הכנס האחרון שלנו היה בפראג, לפני כן בפריז ובפירנצה. מגמת שיתוף הפעולה הבינתחומי נמשכת: גם הדיקן הנוכחי, פרופ' שלו, דואג לשיתוף פעולה בין הפקולטות להנדסת חשמל, הנדסת מכונות ורפואה."

 

Big Data

"הידע המדעי הולך ומתפתח, אך הוא לא מגיע לכלל הציבור. התחלתי להתעניין בחברות של המדיה החברתית. בהתחלה חשבתי שזה בזבוז אך נוכחתי להכיר בערכם בהבאת מידע לציבור. עוד אפיק של ידע שמתפספס והולך לאיבוד הוא היציאה לפנסיה כבר בגיל 67 או 68 גם באקדמיה. זה אבסורד! כל אלה מיקדו אותי בשאלה איך לקדם את נושא הנגשת המידע המדעי מהאקדמיה לתעשייה ולציבור. אני מעורב בחברה העוסקת בתמונות ממוחשבות. חלום אחד שיש לי הוא ליצור מאגר של כל סריקות ה-CT וה-MRI לכדי בנק תמונות ממוחשב אחד ענק. תאר לך שרופא שרואה צורה מסוימת של גידול אצל מטופל, יוכל לקבל בלחיצה את סריקותיהם של כל אלה שהיה להם גידול דומה, ולהשוות איזה טיפול עבד עבורם. זה חלום. הפוקוס שלי היום, גם באקדמיה וגם בעסקים, זה איך לקבץ יחד את הידע המדעי לטיפול מיטבי בפציינט."

 

מיקוד בעשייה בתחומי החוזק שלך

"עם כל הניסיון שצברתי, אני מודע היטב לכך שבתוך תחום מסוים, אנשי מקצוע צעירים שמגיעים להתייעץ איתי יודעים יותר ממני. אז אני לא עוסק יותר במו"פ. הייתי בין הראשונים שעסק במחשבים אך כיום הידע שלי בפיגור לעומת מה שקיים. הרצון למקסם את תרומתי חשף אותי לספרים כמו הסינגולריטי. הגעתי למסקנה שאני יכול להשפיע על שיתוף הפעולה בין מדענים ואנשי עסקים כדי לקדם יוזמות ולעזור לסטארטאפיסטים. אני עוסק בדברים שאני נהנה מהם ויכול להועיל בהם. אני לא מחפש היום רעיון משלי אלא משתדל לזהות את הרעיונות המצוינים של אחרים. אני גם מודע היטב לכך שהתזמון של רעיונות הוא קריטי. מה שלא נכון בתקופה מסוימת  - יכול להיות נכון בתקופה אחרת. הרבה רעיונות שחשבתי עליהם לא יצאו לפועל כי היו בתזמון מוקדם מדי. 20 שנה יותר מאוחר - הצליחו. מישהו אחר חזר אליהם."

 

ענף הרובוטיקה – לאן?

"יש לי הרגשה שבתחום הרובוטיקה אנחנו לקראת שינוי. הטכנולוגיה קיימת ואנחנו על סף עקומה אקספוננציאלית. צריך להמשיך לפתח טכנולוגיות כמו רפואה וננו. זה עדיין בהתהוות. כלי הרכב האוטונומיים קרובים למוצר מסחרי. החדשנות מתרחשת בתרגום הטכנולוגיה לערך, למוצרים. אנחנו נהדרים בחדשנות אך יש לנו בעיה שאין לנו שוק. ברפואה האישית, לדוגמא, אני מאמין שהתרומה הגדולה של הרובוטיקה תהיה בשיפור הדיוק בניתוחים. כך יופחתו מאוד מקרי הפטירה על שולחן הניתוחים שנגרמים בגלל אי-דיוקים. יש מי שאומר לא להוציא החוצה טכנולוגיה ישראלית ולא לשתף פעולה מחשש שיגנבו מאתנו. אני מאמין בשת"פ ישראל-ארה"ב-סין שיועיל מאוד לתעשייה הישראלית".

 

עוזיה גליל, איש האשכולות, זכה בשפע מכובד וראוי של פרסי הוקרה על פועלו על פני עשורים רבים לקידום התעשייה בישראל, ובהם: פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (1997), פרס התעשייה מטעם התאחדות התעשיינים בישראל (1976), פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים (1986), פרס סלומון בובליק מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2003), עיטור כבוד מיוחד מטעם המכון הבינלאומי להנדסת חשמל ואלקטרוניקה (1984), ותארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בן-גוריון, והמכון הפוליטכני של אוניברסיטת ניו יורק. מה נאחל לו? בריאות איתנה, המון נחת מהמשפחה, ושימשיך לעסוק במה שהוא אוהב ולתרום את תרומתו הייחודית לתעשייה ולחברה הישראלית.