banner11

 

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                     

יום עיון—חדשנות פוגשת רובוטיקה

 

"חדשנות פוגשת רובוטיקה"

30 דצמבר 2014

גוגל קמפוס תל אביב

מיטב החוקרים ואנשי התעשייה מתחום הרובוטיקה הישראלית נפגשו ביום העיון "חדשנות פוגשת רובוטיקה" של איגוד הרובוטיקה הישראלי בגוגל קמפוס, כדי לדון באפשרויות הגלומות בתחום ועל הצורך בתמיכת המדינה לדרבון הצמיחה. חדשנות היה אחד הנושאים הבולטים שנדונו כיתרון משמעותי עבור ישראל שהמשאב העיקרי שלה – הוא המשאב האנושי.  יותר ממאה איש מהתעשייה ומהאקדמיה הגיעו לכנס. בין הנוכחים היה חבר הכנסת בועז טופורובסקי, חבר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת  של הכנסת, התומך בקידום תעשיית הרובוטיקה בישראל.

    

"רובוטיקה הוא אחד האפיקים החדשים והמבטיחים לפיתוח מחקר, תעשייה ותעסוקה בעלת ערך במדינת ישראל וזאת בזכות הפוטנציאל האדיר והראשוניות המאפיינים את התחום היום", מסביר פרופ' צבי שילר יו"ר איגוד הרובוטיקה הישראלי וראש המסלול למכטרוניקה באוניברסיטת אריאל שהנחה את הכנס ותיאר את פרשת הדרכים עליה נמצא תחום הרובוטיקה, "הרובוטיקה כבר קיימת בחיינו והחברה בשלה לכך, כעת נחוצה החדשנות כדי להפוך את הטכנולוגיה למוצרים". פרופ' שילר תיאר את המגמות ברובוטיקה בעולם במהלך 2014, שכללו רכישות משמעותיות רבות של חברות רובוטיקה בידי חברות ענק כמו גוגל והציג תחזיות הנוגעות לצמיחה עצומה הצפויה בשוק זה בעולם. על פי אחת התחזיות, שוק הרובוטיקה העולמי צפוי להגיע בשנת 2020 ל 400 מיליארד דולר.  כשפנה לתאר את פני הדברים בישראל, סימן פרופ' שילר את ההצלחות הקיימות, כדוגמת ארגו מדיקל, מוביל איי, פרנדלי רובוטיקס, מיטרוניקס ומזור. לראשונה, זכו השנה שתי חברות רובוטיקה בפרס היצואן המצטיין: פרנדלי רובוטיקס ומיטרוניקס.  לצד הצלחות אלה, הדגיש פרופ' שילר כי חלקו של ענף הרובוטיקה בתעשיה הישראלית קטן בהרבה מן הפוטנציאל שלו.  בעוד המספר הכולל של המועסקים בענפי ההיטק השונים מגיע ל 190 אלף, מספר המועסקים בתעשיית הרובוטיקה הישראלית נע סביב 500, פחות מאחוז אחד.  הסיבות לכך נובעות ממורכבות התחום, המשלב חומרה ותוכנה , ומהיעדר מדיניות המתמרצת השקעה בענף. כמענה לחסמים אלה ממליץ פרופ' שילר על הקמת מכון רובוטיקה לאומי שישמש "ארגז חול" לרעיונות ולמוצרים.

בין המרצים בכנס  היו ד"ר יוסי ורדי, שדיבר על חדשנות בתעשיית ההיי-טק.  ינקי מרגלית, יזם ומשקיע בתעשיית ההיטק, וד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים באוניברסיטת תל אביב, שהציגו תחזיות אודות השפעת הרובוטיקה בעתיד הרחוק. גליה רסין, יועצת ומרצה לחשיבה יצירתית וחדשנות, הרצתה על מסחור חדשנות ובשלות השוק לקבלת פיתוחים רובוטיים. ד"ר גיא הופמן, מרצה וחוקר בתחום הרובוטיקה והבינה המלאכותית, הרצה על מחקר חדש בתחום הממשק בין אדם לרובוט. אריק יבנאי, ממיקמי מוקד ידע למערכות אוטונומיות ברפאל, הרצה על חדשנות בארגונים. גנאדי ברינסקי ממציא ויזם, הרצה על הוראת החדשנות. ד"ר אייל דורון, יוצר וחוקר תבונה יצירתית הרצה על דרכים ליישום חדשנות ויצירתיות בחינוך ובחיי היום-יום. נמרוד רותם, יזם וממציא העוסק בפיתוח מוצרים טכנולוגים, הרצה על המהפכה הצפויה בתחום בעידן הייצור הדיגיטלי. ח"כ בועז טופורובסקי דיבר על כך שמתחוללת עתה פריצת דרך בתחום הרובוטיקה, ולשם מינוף ישראל כמובילה בתחום זה להקים מכון ישראלי לרובוטיקה וללמד רובוטיקה החל מביה"ס היסודי.