סטודנטית עם ספרים

מסלולי לימוד לתואר ראשון במדעי ההתנהגות

מסלול חד חוגי – מדעי ההתנהגות

המחלקה מציעה מסגרת לימודים בין תחומית במטרה להגיע לראייה רחבה וכוללת של התנהגות אנושית הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה והחברה. מסלול זה כולל, בנוסף ללימודי הליבה בפסיכולוגיה וקורסי בסיס בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גם קורסי בחירה אטרקטיביים רבים נוספים בפסיכולוגיה. לבסוף, לסטודנטים במסלול החד חוגי ישנה אפשרות להצטרף בשנים ב' ו- ג לאחד משני הקבצי קורסים בבריאות הנפש או בפסיכולוגיה ניסויית ומדעי המוח (בכפוף לציוני שנה א וראיון מקדים):

 

בריאות הנפש

הקבץ קורסים אלו מקנים מושגי יסוד, דרכי חשיבה, תיאוריות וממצאים הקשורים לפסיכולוגיה כמקצוע טיפולי. הלימודים יאפשרו להכיר את ההבדלים בין תחומים שונים בפסיכולוגיה הטיפולית (למשל: קלינית, שיקומית, רפואית). בנוסף, הסטודנטים ישובצו בשנה השנייה לעבודה מעשית- התנדבותית בשדה, ויקבלו ליווי והדרכה במסגרת סדנא.

 

פסיכולוגיה ניסויית ומדעי המוח

הקבץ קורסים זה מקנה הכרות עם גישות שונות בפסיכולוגיה ניסויית וחקר המוח תוך התמקדות בהבנה עמוקה של הפונקציות המוחיות באנשים בריאים ופגועים. במהלך הלימודים ייחשף הסטודנט לשיטות המחקר מכיוונים קוגניטיביים, פרמקולוגיים, נוירו-פסיכולוגיים, ביולוגיים ועוד. סטודנט שיבחר בתוכנית דגל זו ייקח חלק במחקרים פעילים כחלק מההתנסות הלימודית.

מסלול דו חוגי – פסיכולוגיה

מסלול זה משלב בין לימודי פסיכולוגיה ללימודים מתחום נוסף כגון: חינוך, כלכלה, מדעי המדינה, קרימינולוגיה, מזרח תיכון ועוד. במסגרת תוכניות הלימוד נלמדים תחומי הליבה בפסיכולוגיה, כמו גם תחומי הליבה בחוג הלימודים הנוסף אותו בחרתם לשלב עם לימודי הפסיכולוגיה.

שילובים מומלצים

המחלקה למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה עובדת בשיתוף פעולה עם מספר מחלקות בהתאמת מערכות השעות ולוח הבחינות לשילוב בין שני החוגים.
המחלקות המומלצות לשילוב עם פסיכולוגיה הן:

  • חינוך
  • כלכלה
  • תקשורת
  • קרימינולוגיה
  • סוציולוגיה
  • אחר…

תחומי אחריות אקדמיים

תוכנית הלימודים במסלול הדו חוגי כוללת שתי מסגרות לימוד המשולבות יחדיו (פסיכולוגיה וחוג נוסף). המחלקה למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה אחראית על תוכנית הלימודים בפסיכולוגיה. פניות לגבי החוג השני יש לבצע מול חוג זה.

רישום ויעוץ לימודים

מידע למועמד ללימודים במחלקה למדעי ההתנהגות

תכנית הלימודים במחלקה למדעי ההתנהגות

הלימודים מתקיימים לאורך שלוש שנים בלימודי יום בלבד במסגרת מורחבת, ובסיומן יקבל הסטודנט תואר B.A. במדעי ההתנהגות. תכנית הלימודים מקנה לסטודנט ידע בסיסי, מקיף ומעמיק בתחומים העיקריים של מדעי ההתנהגות: פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. התכנית עומדת בדרישות של לימודי פסיכולוגיה, ובוגרי המחלקה יכולים להגיש מועמדות לתואר שני בפסיכולוגיה בכל המוסדות האקדמיים בארץ.

מתכונת הלימודים במחלקה למדעי ההתנהגות

המחלקה מציעה מסגרת לימודים בין תחומית במטרה להגיע לראייה רחבה וכוללת של התנהגות אנושית הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה והחברה.

במסגרת לימודי המחלקה ניתן לבחור בין שני מסלולים :

1. מסלול כללי בו יילמדו קורסי הליבה , הקורסים המתודולוגיים , וקורסי בחירה כלליים.

2. מסלול בריאות הנפש בו יילמדו קורסי הליבה , הקורסים המתודולוגיים וקורסים במסגרת ההקבץ של בריאות הנפש. (בכדי ללמוד מוקד זה יש לעמוד בתנאי קבלה למוקד, המצויינים מטה).

* בריאות הנפש

הלימודים במוקד זה מקנים מושגי יסוד, דרכי חשיבה, תיאוריות וממצאים הקשורים לפסיכולוגיה כמקצוע טיפולי. הלימודים במוקד יאפשרו להכיר את ההבדלים בין תחומים שונים בפסיכולוגיה הטיפולית (למשל: קלינית, שיקומית, רפואית). בנוסף, כחלק מלימודי המוקד, הסטודנטים ישובצו בשנה השנייה לעבודה מעשית- התנדבותית בשדה, ויקבלו ליווי והדרכה במסגרת סדנא.

* תנאי הקבלה למוקד בריאות הנפש: תנאי הקבלה יהיו על סמך ממוצע אקדמי בשנה א' – פרטים במחלקה.

הערה: על פי חוק הפסיכולוגים,  אישור עבודה כפסיכולוג יינתן אך ורק לבעלי תואר שני בפסיכולוגיה. 

 

דרישות הלימודים במחלקה למדעי ההתנהגות

סיפי הקבלה ללימודים כוללים:

1.     קבלה על סמך ציון קבלה משולב (בגרות + פסיכומטרי) של 580 ומעלה.

2.     קבלה על סמך בגרות בלבד בממוצע ציונים של 93 בנוסף ל-4 יח"ל באנגלית בציון 85 ומעלה + 4 יח"ל במתמטיקה בציון 80 ומעלה.

3.     סטודנט שהחל לימודיו במסגרת המחלקה הרב תחומית למדעי החברה והרוח ומעוניין לעבור למחלקה למדעי ההתנהגות בתום שנה א', קבלתו מותנת בממוצע שנתי של 70

(כולל ציון של 70 בכל אחד מהקורסים הבאים: מבוא לפסיכולוגיה, מבוא לסטטיסטיקה, תאוריות באישיות, פסיכולוגיה פיזיולוגית ופסיכולוגיה התפתחותית ) ובתנאי שלמד את הקורסים במסגרת לימודי המחלקה למדעי ההתנהגות (קוד שיעור 36).

  • במהלך הלימודים נדרשת עמידה בממוצע ציונים של 65 כתנאי מעבר משנה לשנה.

רישום לתואר ראשון​

לימודי פסיכולוגיה – תואר שני

ראש המחלקה : ד"ר יניב ממה

ראש המגמה השיקומית: פרופ' דנה מרגלית 

ראש המגמה הארגונית: ד"ר אבירה רייזר

ראש המגמה למדעי המוח וקוגניציה: פרופ' שמואל שאקי

רכזת התוכנית: גב' לבי יונצ'ה

תכנית לימודים

לימודי התואר השני בפסיכולוגיה מסמיכים את הלומדים כפסיכולוגים (ומאפשרים רישום בפנקס הפסיכולוגים).

עם סיום הלימודים ניתן לעבוד בתחום הפסיכולוגיה או את המשך הלימודים לתואר שלישי ולעבודת מחקר.

תכנית הלימודים כוללת שלוש מגמות לימוד לבחירה: מגמת מדעי המוח וקוגניציה, מגמה השיקומית (שהינה ייחודית מסוגה) ומגמה הארגונית-תעסוקתית.

מגמות לימוד

מגמה שיקומית

המגמה השיקומית מכשירה פסיכולוגים למתן טיפול נפשי-שיקומי לאנשים במצבי משבר ולאחריהם. המיומנויות והידע השיקומי מאפשרים ביצוע התערבויות שמטרתה לאפשר למטופל למצות את הפוטנציאל האישי שלו המוגבלות הנפשית או הפיזית, ולהביאו לתפקוד אופטימאלי במידת האפשר.
תכנית הלימודים כוללת בין היתר, רכישת ידע תיאורטי עדכני, דרך קורסים כגון: מבוא לשיטות שיקום, תורת הראיון, איבחון קליני אובייקטיבי, פסיכופתולוגיה, פרמקולוגיה ועוד.
במהלך הלימודים הסטודנטים מתנסים בעבודת שדה עם הדרכה צמודה.

מגמת מדעי המוח וקוגניציה*

במסגרת הלימודים יפתחו הסטודנטים יכולות מחקריות ויעמקו את הידע הבסיסי בפסיכולוגיה בדגש על מדעי המוח וקוגניציה.
ייחודיות התכנית היא בשילוב מחקר קוגניטיבי קלאסי יחד עם שיטות מחקר נוירו-פסיכולוגיות.
קורסי הליבה והבחירה של התכנית, עוסקים הן במחקר קוגניטיבי של עיבוד מידע בתהליכי תפיסה, קשב וזיכרון והן בנוירו-פסיכולוגיה ודימות מוחית. בנוסף, ניתנים מספר קורסי בחירה באוריינטציה של קוגניציה מוטמעת (Embodied Cognition).

מגמה הארגונית – תעסוקתית

המגמה הארגונית מכינה את הסטודנטים לעיסוק פרקטי ולמחקר בשלושה תחומים עיקריים: יעוץ ארגוני, יעוץ קריירה ואבחון ומיון משאבי אנוש.
בכל שלושת התחומים נלמדים מודלים תאורטיים קלאסיים ועכשוויים ונרכשות אסטרטגיות וכלים רבים לאבחון והתערבות.
תכנית הלימודים כוללת קורסים תיאורטיים עדכניים וחדשניים, כגון: פיתוח מנהיגות בארגון, הערכה באמצעות מבחנים, מיומנויות ראיון וייעוץ, CBT ותהליכי ייעוץ בעולם תעסוקתי ארגוני, לצד מיומנויות מעשיות ושימוש בכלי אבחון ועוד.
במהלך הלימודים הסטודנטים מתנסים בעבודת שדה עם הדרכה צמודה.

מלימודים לפרקטיקה

הפרקטיקום במגמה השיקומית ובמגמה הארגונית מתקיים במהלך הלימודים, בהדרכה מקצועית צמודה.
בוגרי המגמות משתלבים כפסיכולוגים בעבודה בבתי חולים כלליים וסיעודיים, בבתי ספר, מסגרות שיקומיות, חברות למיון ואבחון כוח אדם, משאבי אנוש, מערכות השלטון המקומי ועוד.

הסטודנטים (בהתייעצות עם רכזי הפרקטיקום) בוחרים מקום אשר בו יבצעו את הפרקטיקום, בהתאם לקריטריונים שמציבה מועצת הפסיכולוגים.

החיים אחרי התואר - מאמרים מומלצים

לוגו אופק מתאם

אופק מתא"ם

בכנס "החיים שאחרי התואר" שוחחנו גם על המתא"ם ותהליך הקבלה לתואר שני.היצע המגמות לתואר שני הלך והתרחב בשנים האחרונות, כאשר עוד ועוד מגמות שונות (קליניות,

תמונה להמחשה

לפני הריצה לתואר השני: הכרות עם השטח

ד"ר דנה צור ביתן במה שונה החשיבה האקדמית מהעולם היישומי? המחקר האקדמי פיתוח והעשרת עולם הידע בתחוםהפסיכולוגיה.ניתוח והסבר של תופעות פסיכולוגיותשונות, ניסיון להבין מדוע ואיך

המחלקה בתקשורת

איך להגביר אינטימיות ולהפחית שחיקה בחיי הנישואין?

הדוקטורנטית מעיין בוימן-משיטה, בהנחיית פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה, זיהו חוזקות של נשים המגבירות שביעות רצון מהנישואין אצל בני זוגן, וחוזקות של גברים המגבירות שביעות רצון אצל בנות זוגן. לא מדובר באותן חוזקות. בנוסף, הן פיתחו ובדקו תרגיל זוג שבועי המגביר אינטימיות ומפחית שחיקה בנישואין. (מתוך התכנית "אמילי והפרופסור"- תאגיד השידור "כאן").  להאזנה לתוכנית הרדיו   לצפייה בכתבה שפורסמה ב"ynet"

פרוייקט מחקרי פורץ דרך לאבחון וטיפול בהפרעות נפשיות באמצעות  הפסיכולוגיה החיובית            

מתוך Jerusalem post" magazine"

פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עומדת בראש קבוצת מחקר הממפה הפרעות נפשיות שונות באמצעות שימוש לא אופטימאלי (שימוש יתר ושימוש חסר) בחוזקות אופי. עד עתה מופתה הפרעת חרדה חברתית, הפרעה טורדנית-כפייתית, ובימים אילו ממופה הפרעה דו-קוטבית.

לחצ/י לצפייה בכתבה

 

האם את/ה סובל/ת מחרדה חברתית?

מחקר בינלאומי בשיתוף ארגון החוזקות העולמי שנערך באוניברסיטת אריאל, הינו חלק מפרויקט מחקרי נרחב של מיפוי הפרעות נפשיות שונות באמצעות מודל החוזקות מתחום הפסיכולוגיה החיובית. מדובר במחקר שבוצע במסגרת עבודת תיזה של פבל פריידלין, בהנחייתה של של פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, חברת סגל בכירה באוניברסיטת אריאל במחלקה למדעי ההתנהגות. לחצ/י לצפייה בכתבה

מגפת האופיואידים: לא בישראל

מחקר שהתפרסם לאחרונה בחן את שכיחות מקרי המוות כתוצאה משימוש באופיואידים בישראל בין 2005 ל-2014. החוקרים, ד"ר דניאל פיינגולד מאוניברסיטת אריאל והמרכז הרפואי לב השרון, נחמה גולדברג וציונה חקלאי ממשרד הבריאות וד"ר שאולי לב־רן מהמרכז הרפואי לב השרון והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בדקו את כל רישומי מקרי המוות בישראל כתוצאה משימוש בסמים וחילקו אותם למקרי מוות כתוצאה משימוש באופיואידים ולמוות כתוצאה משימוש בסמים אחרים. מגיפת ה"אופיואידים' המשתוללת בארה"ב פסחה על ישראל, כך ששיעור התמותה מחומר קטלני זה בארה"ב גדול פי 30 מזה שבישראל.
 לחצ/י לכתבה ב"Zap doctors"  לחצ/י לכתבה ב"חדשות בעסקים"  לחצ/י לכתבה ב"Jerusalem post" 

 

חיים בריא: פסיכולוגיה חיובית כדרך חיים

פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה מתראיינת לתוכניתו של פרופ' רפי קרסו "חיים בריא"   

הפסיכולוגיה המודרנית הצליחה לשפר את אורח החיים על ידי פסיכולוגיה חיובית, כיצד מבצעים זאת? כיצד ניתן לטפל בהפרעות התנהגות בעזרת אומנות? .

 לחצ/י לצפייה בתכנית

 

פסיכולוגיה חיובית בארגונים

ראיון עם פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה בנושא פסיכולוגיה חיובית בארגונים 

לחצ/י לצפייה

 

"מה איתי?"- מאפיינים ייחודיים לאחים של ילדים עם מוגבלות

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בחייהם של אנשים עם מוגבלויות ומשפחותיהם, החל מנגישות עד מגוון שירותים לחינוך ותמיכה. עם זאת במערכת המשפחתית הכוללת יש מי שהוזנח. מחקר חדש שערך ד"ר אבידן מילבסקי, מהמחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל מגלה מאפיינים ייחודיים לאחים של ילדים עם מוגבלויות. המחקר ניסה להתחקות אחר מאפיינים משותפים אלו באמצעות ראיונות מעמיקים עם 200 ילדים שהם אחים של ילד עם מוגבלות.

כועסים כשאתם דוחים משימות כל הזמן?

הפסיכולוגית ד"ר עידית שלו מסבירה מהי דחיינות.

מתוך ראיון ברדיו 103FM – מהי דחיינות? מדוע אנחנו דוחים דברים והאם דחיינים הם עצלים שעושים רק מה שמתחשק להם? ד"ר עידית שלו, חוקרת מוטיבציה ומרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל, מסבירה כיצד נוצרת אצלנו דחיינות ואם מעורב פה גם גורם תורשתי. 

לחצ/י להאזנה לתכנית

 

ראיון עם בוגרות המחלקה, רותם גודמן ויולי סוסינסקי, בחודש נובמבר 2017 בנושא: "זוגיות עם איש צבא"

שתי בוגרות המחלקה, רותם גודמן ויולי סוסינסקי, התראיינו בחודש נובמבר 2017, בתוכנית של אורלי וגיא בערוץ 10. הסטודנטיות הציגו מחקר שנעשה בשנה שעברה תחת הנחייתה של פרופ' תלמה קושניר מהמחלקה, במסגרת סמינריון של שנה ג. המחקר עוסק באיכות השינה של בנות זוג של אנשי צבא הקבע, וכבר הוצג באוקטובר 2017 בכנס "רפואה צבאית" שנערך בשיתוף עם צה"ל וגופים נוספים.

"הזהירים לטיס"

אלעד, סטודנט לתואר שני במחלקה לפסיכולוגיה וטייס בחברת תעופה ישראלית, ערך מחקר תחת הנחייתה של פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה אודות תכונות האופי הנדרשות לתיפקוד המקצועי של טייסים. ממצאי המחקר עוררו עניין רב בחיל האויר הישראלי, כמו גם בחילות אויר ברחבי העולם, ומעט על המחקר עצמו ניתן לקרוא באחת מהכתבות שהתפרסמו בעיתונות היומית.

"New Scientist"

בשנה האחרונה התראיינו שני חברי סגל המחלקה למגזין הבינלאומי הותיק New Scientist (החוגג בימים אלו 60 שנה להיווסדו ככתב עת למדע פופולרי) אודות ממצאי המחקרים האחרונים שלהם בתחום מדעי המוח:

תהליכי ויסות עצמי 

מחקריה של ד"ר עידית שלו מתמקדים בתהליכי ויסות עצמי תחושתי, שימוש בתחושות גופניות בפסיכותרפיה, כמו גם בפיתוח התערבויות פסיכולוגיות המבוססות על תחומי מחקר אלו. בשנה האחרונה פורסמו מספר כתבות בעיתונות הפופולארית בעולם אודות ממצאי מחקריה: