מריחואנה

מחקר: עליה חדה בעישון מריחואנה וחשיש תוך 6 שנים

במחקר שנערך ע"י ד"ר ליאת קורן, סוציולוגית רפואית וע"י ד"ר חגית בוני-נח, קרימינולוגית, התקבלה תמונת מצב עדכנית על התופעה וכן עולות מגמות מעניינות בין השנים 2009-2015.
עלייה מטאורית מרבע לשליש, תוך שש שנים!     

ממדגם של סטודנטים בשאלון שהועבר בשנת 2015, וכלל למעלה מ-1400 משתתפים, ובשאלון שהועבר ב-2009 וכלל למעלה מ-1500 נבדקים, עלה כי התנסות בעישון קנביס דווחה ע"י יותר משליש מהמדגם (36.3%), בתדירות גבוהה יותר אצל גברים (48.7%) מאשר אצל נשים (29.5%). עישון בתדירות של פעם בשבוע או יותר בחודש האחרון דווח ע"י פחות מעשרה אחוז מהמדגם (9.4%) עם הפרש ניכר בין נשים (4.2%) לגברים (16.4%).

בשנת 2009, שכיחות ההתנסות עמדה על 25.1% בלבד (22.1% אצל נשים ו- 30.9% אצל גברים). כלומר, בתקופה זו של 6 שנים בין 2009 ל-2015, שכיחות העישון בקרב נשים זינקה ביותר מפי 5 בשנת 2015 בהשוואה לשנת 2009.

גברים העלו את שכיחות התופעה כמעט פי שלוש. שיעורי השימוש בחודש האחרון מבין המתנסים זינקו מ-33.3% ל-47.1%. העלייה בשימוש עם השנים מתבטאת גם בנוגע לשאלה על עישון קנביס בקרב מכרים וחברים באוניברסיטה- כמה מהם מעשנים מריחואנה או חשיש? בשנת 2009 46.9% מהמדגם דיווח על כך שלפחות חלק מחבריהם מעשנים, בעוד ששיעור זה זינק לכמעט 60% מהמדגם (59.2%) בשנת 2015.

הניסיונות להבין מה מנבא את ההסתברות של סטודנטים להשתמש בקנביס מלמדים כי הסיכויים של סטודנט לתואר ראשון לשימוש בקנביס הם גבוהים יותר אם הם גברים (1.36 פעמים גבוה יותר) בהשוואה לנשים, אם הם רווקים או גרושים (1.57) בהשוואה לנשואים, אין להם ילדים (2.09) בהשוואה להורים, ויותר מ-5 פעמים גבוהים יותר אם חילוניים או מסורתיים בהשוואה לדתיים או חרדיים.
סטודנטים שדיווחו על זהות מינית שאינה הטרוסקסואלית (כלומר, הומוסקסואליים או ביסקסואליים) היו בעלי סיכוי גבוה פי 3.28 להשתמש בקנביס בהשוואה לתלמידים שדיווחו על זהות מינית הטרוסקסואלית.

המנבאים החזקים ביותר לשימוש בקנביס היו בקרב אלו שמבצעים עבירות נהיגה שונות (למשל- נהיגה ברמזור אדום, אי עצירה בעצור, נהיגה במהירות מופרזת וכו'), מראים מדדים אחרים של התנהגות סטייה ועבריינות (למשל כמו- לגרום נזק לרכוש ציבורי, לגנוב משהו יקר כמו טלפון חכם, להכות מישהו בגלל שאתה לא אוהב את מה שהיה להם להגיד, לצפות בפורנו, לרמות במבחנים וכו') וכן מדווחים על שימוש בחומרים ממכרים אחרים. למשל נמצא כי התנסות בעישון נרגילה מעלה את הסבירות לשימוש במריחואנה או חשיש פי 4, והתנסות בעישון סיגריות מעלה את הסבירות לשימוש במריחואנה או חשיש פי 10.

 

קשרים משמעותיים בין עישון קנביס למדדים שלילים

במסגרת המחקר בו עקבו אחרי צעירים במהלך שנה, נמצא קשר בין עישון קנביס למדדים שליליים כמו נהיגה מסוכנת, סימני דיכאון, הסתברות נמוכה ללימודים אקדמיים ועוד.
נמצאו גם מספר קשרים חיוביים כמו סבירות נמוכה לעודף משקל וסבירות גבוהה לעמוד בהמלצות של פעילות גופנית.

ברקע התמורות במדיניות השימוש בקנביס, ראוי לבחון קשרים אפשריים בין שימוש בקנביס לבין מדדים בריאותיים וחברתיים החשובים לבריאות הציבור. בדיקה כזו תאפשר קבלת החלטה על מדיניות ראויה בנושא. המחקר נערך במשרד הבריאות האמריקאי NIH בהשתתפות צוות חוקרים; ד"ר דניס הייני, ד"ר ג'רמי לוק, פרופ' ברוס סימונס-מורטון וכן ד"ר ליאת קורן מאוניברסיטת אריאל.

מדובר במחקר אורך על בני נוער אמריקאים, שזיהה קשרים פרוספקטיבים (המתחילים מנקודת זמן מסויימת ונמשכים לאורך זמן על אותם בני נוער) בין שימוש בקנביס במהלך השנה הראשונה שלאחר התיכון לבין מגוון רחב של מדדים בריאותיים חיוביים ושליליים שנה לאחר מכן.

במחקר נבדקו במהלך תקופה, קשרים פרוספקטיביים (המנבאים השלכות רפואיות שיתרחשו מאוחר יותר). במחקר זה 2 נקודות זמן, 1. בשנה הראשונה לאחר התיכון וה 2. לאחר מכן. מתוך מחקר לימודי בריאות בדור הבא (NEXT Generation Health Study), שנערך במשרד הבריאות האמריקאי (NIH, NICHD) הועבר מדגם של 1915 צעירים, בגיל ממוצע 20.2 (61% נשים). במדגם נבחנו הסיכויים לשימוש בסמים, תזונה נכונה, פעילות גופנית, השגיות בלימודים, יחסים במשפחה, תפיסות פסיכוסומטיות, מדדי בריאות הנפש, נהיגה מוסחת ותפיסות בריאות בנקודת הזמן ה 2 (שנה לאחר מכן).
תוצאות המחקר הראו כי, לשימוש תכוף בקנביס (20 שימושים ומעלה בשנה), בהשוואה לאי שימוש, בנקודת הזמן הראשונה היה קשר עם מגוון מדדים בריאותיים וחברתיים שליליים בנקודת הזמן השנייה. למשל, נהיגה מסוכנת, סימפטומי דיכאון ופסיכו סומטייה והישגי בי"ס נמוכים. נמצאו 2 מדדים חיוביים בלבד המראים כי למשתמשים התכופים, סבירות נמוכה יותר לעודף משקל ולהשמנת יתר בהשוואה לאלו שאינם משתמשים, וסבירות גבוהה יותר לעמוד בהמלצות של פעילות גופנית. אך הסתברות נמוכה יותר לצריכת פירות וירקות כמו גם הסתברות נמוכה יותר להמשיך ללימודים אקדמיים. ממצאים על שימוש מזדמן בקנביס מדי פעם (פחות מ-20 שימושים בשנה) היו דומים יותר לשימוש התכוף בקנביס.
תוצאות המחקר הדגימו דפוסים פרוספקטיביים מורכבים (קשרים המנבאים השלכות רפואיות שיתרחשו מאוחר יותר) בהם נמצאו קשרים משמעותיים עם מרבית המדדים השליליים, הן עבור משתמשים מזדמנים והן עבור משתמשים קבועים, ומספר קטן של קשרים משמעותיות של מדדי בריאות חיוביים.

ד"ר ארז כהן מהמחלקה ללימודי מזרח תיכון

בחירות 2019: מה הטעם בהצגת מצע בחירות אם הסבירות שיקויים שואפת לאפס?

הפוליטיקאי הישראלי פועל כדי לקדם מדיניות ציבורית שבכוחה להניב לו רווח פוליטי מיידי, אך הוא זונח את מחויבותו לקידום האינטרסים ארוכי הטווח של הבוחר.

תופעת ריבוי המפלגות המאפשרת לכל דכפין להקים מפלגה משלו ולנסות להתברג בהנהגת המדינה ללא מגבלת גיל, דת, מוצא ומין, מהווה לכאורה סממן דמוקרטי חיובי. אולם אליה וקוץ בה, משום שמציאות זו מובילה לבעיות שלטוניות רבות: המפלגה הזוכה למספר המנדטים הגבוה יחסית אינה יכולה לקיים שלטון ללא היקשרות קואליציונית עם מפלגות נישה קטנות אחרות. מה הטעם, אם כן, בהצגת מצע טרום בחירות, כאשר ידוע כי הסבירות שיקוים על ידי המפלגה המנצחת שואף לאפס?

בעיה נוספת טמונה בעצם העובדה כי מאז הממשלה של השנים 1988־1992 לא הייתה בישראל ממשלה שהצליחה להשלים את ימי כהונתה במלואם. מציאות זו קשורה גם היא קשר ישיר לתופעת ריבוי המפלגות ולרגישות הממשלה למשברים קואליציוניים המערערים את יציבותה. הפוליטיקאי הישראלי אינו נותר עיוור למציאות זו, ופועל מראשית ימיה של הממשלה לקדם מדיניות ציבורית שבכוחה להניב לו רווח פוליטי מיידי וקצר טווח. מציאות קלוקלת זו מהווה הסבר למדיניות קצרת הרואי המיושמת בישראל ב־30 השנים האחרונות בתחומים רבים בחיינו. כך למשל, מדיניות משרד האוצר להפעלת תוכנית מחיר למשתכן ולריסון הביקושים לדירות כדרך להורדת מחירי הדירות. גם מדיניות משרד התחבורה בכל הקשור להתמודדות עם בעיית הגודש בכבישי ישראל מהווה דוגמה ניצחת למדיניות המכוונת לטווח הקצר.

שתי דוגמאות אלו ועוד רבות אחרות ממחישות את הכשל המובנה הקיים בשיטת הבחירות הישראלית המדרבנת את הפוליטיקאי לחשוב על הבחירות הבאות מיד עם סיומן של הנוכחיות, וכתוצאה מכך לפעול לטווח הקצר להשגת רווח פוליטי ותקשורתי בלבד, ולזנוח את מחויבותו לקידום האינטרסים ארוכי הטווח של הבוחר.

הכותב הוא ד"ר ארז כהן מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון ומומחה למדיניות ציבורית וקבלת החלטות. 

הילה ביטון עם הגיטרה שעיצבה

הטרנד החם של עולם העיצוב התעשייתי

המוחות הצעירים של העיצוב התעשייתי נסחפים אחרי הטרנד המודולרי, שמצליח להתאים את עצמו גם לסגנון החיים המודרני, וגם לצרכים האינדיבידואליים של הצרכנים. גיטרות, רהיטים ואפילו עציצים – ככה זה נראה מקרוב בתערוכת הגמר של המכללה הטכנולוגית הנדסאים באריאל

שילוב פרקטיקת הסימולציה באקדמיה

מתכוננים לחיים האמיתיים

כיצד מנהלים אירוע חירום, ומה לא לעשות בראיון עבודה. טרנד שילוב פרקטיקת הסימולציה באקדמיה תופס תאוצה גם בישראל והסטודנטים מדמים סביבת עבודה מקצועית תוך כדי הלימודים. כך זה נראה באוניברסיטת אריאל