מסלולי הלימוד במחלקה

מסלולי לימוד במחלקה

ישנם מסלולים שונים במחלקה להנדסה אזרחית, המסלולים הנם: הנדסת מבנים, ניהול הבניה, תחבורה וגיאו-אינפורמציה. החלוקה למסלולים השונים מתבצעת במהלך שנה ב' בסמסטר א' או ב'. ישנה הגבלה במספרי הסטודנטים לכל מסלול. החלוקה אליהם תתבצע בהתאם לעדיפות הסטודנט, בכפוף למספר המקומות במסלול והחלטת המחלקה.

מסלול הנדסת מבנים

 

הנדסת מבנים (קונסטרוקציות) הוא תחום מרכזי בהנדסה אזרחית, העוסק בתכן של מגוון רחב של בניינים ומבנים הנדסיים להבטחת התפקוד הנדרש מהם.  כל מערכות החיים האזרחיים: מגורים, תעשיה, שירותים, תשתיות, דרכים ותחבורה וכד' כוללים מבנים הדורשים תכן.

תכן הנדסי נעשה לרוב על בסיס תכנון אדריכלי, שבמסגרתו האדריכל מעצב את המבנה מבחינת הצורה, המראה ושימוש המתאים לייעוד הבניין. מהנדס המבנים מתכנן את שלד הבניין ואת מערכת הביסוס להקניית חוזק, יציבות ומניעת תזוזות גדולות של המבנה תחת העומסים העשויים לפעול עליו, וגם בהבטחת הקיימות (הקטנת בליה) של המבנה לאורך זמן (מניעת סדיקה מזיקה, קורוזיה וכדומה).

מגוון המבנים שאותם המהנדס עשוי להידרש לתכנן הוא גדול: בניינים במגוון גדלים וצורות, החל מבנייני מגורים קטנים ועד גורדי שחקים, אצטדיונים ומבני ענק אחרים; ולשימושים שונים, כגון מגורים, מסחר, מבני ציבור, תעשיה, מרתפי חניה, מבנים מוגנים וכדומה. במסגרת עבודתו, מהנדס המבנים מתכנן גם מבנים הנדסיים שאינם בניינים, כגון גשרים, מנהרות, מבנים תת-קרקעיים, ממגורות, מגדלי אנטנות, קירות דיפון וקירות תמך, מבנים לאגירת מים, מבנים לייצור חשמל ותחנות כוח, מבנים ימיים ורציפים ועוד. הבניה מתבצעת במגוון חומרים ושיטות בניה, ומהנדס המבנים נדרש להיות בעל ידע רבגוני על מנת לתכנן בכל חומר או שיטה נדרשת.

הנדסת מבנים גם עוסקת בתכנון מבנים עמידים בעומסים שאינם נובעים מהשימוש במבנה, כגון עומס רוח, רעידות אדמה – כולל חיזוק מבנים קיימים לעומסי רעידות אדמה (תמ"א 38), ומבנים מוגנים לעומסי פיצוץ ופגיעות טילים ופצצות במלחמה.  

חשיבות תחום הנדסת המבנים נובעת מהצורך במבנים בטוחים לשימוש, יעילים וכלכליים שהוא תנאי הכרחי להספקת שירותים לתושבים, לתפקוד תקין של כל המערכות והתשתיות ולהתפתחות המדינה.

מטרת המסלול להנדסת מבנים היא להקנות לסטודנטים את מיטב הידע והכלים בתחום הנדסת המבנים ורקע בסיסי בתחומים השונים של הנדסה אזרחית, שיכשירו אותם בצורה טובה לעסוק בתחום הנדסת המבנים. הלימודים כוללים הרצאות פרונטליות, תרגולים, מעבדות וסיורים באתרי בנייה, אשר יפגישו את הסטודנטים עם ההיבטים המעשיים של המקצועות השונים.

פרויקט הגמר בהנדסת מבנים, המבוצע בשנת הלימודים האחרונה, כולל תכן הנדסי מודרך של מבנה המסתמך על תכניות אדריכלות של מבנה ממשי, ומאפשר לסטודנט התנסות ויישום הידע המגוון שרכש במשך לימודיו לצורך תכן הנדסי של מבנה בגודל משמעותי. פרויקט הגמר גם משמש כבסיס לרישום הסטודנט בפנקס המהנדסים במדור מבנים לאחר סיום לימודיו.

משך המסלול והקורסים הנלמדים

משך הלימודים הוא 4 שנים (8 סמסטרים), ובסופם הבוגרים מקבלים תואר מוסמך במדעים (B.Sc.) בהנדסה אזרחית. ב-3 הסמסטרים הראשונים ללימודים, כל הסטודנטים במחלקה לומדים מקצועות יסוד כלליים (מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וכד') ומקצועות בסיסיים בתחומים שונים של הנדסה אזרחית. בתום 3 סמסטרים, הסטודנטים מתפצלים למסלולי ההתמחות, ומתחילים ללמוד גם מקצועות ייעודיים מגוונים במסלול הבחירה.  

לימודי הנדסת מבנים  כוללים מקצועות בסיסיים ומתקדמים, הן עיוניים והן מעבדתיים, בכל התחומים החיוניים לידע והכשרה של הבוגרים לשמש כמהנדסי מבנים. שרשרת מקצועות הליבה בהנדסת מבנים כוללים בין היתר: מקצועות בסיס (מכניקה הנדסית, תורת החוזק, גיאולוגיה, תכנות); מקצועות אנליזה (סטטיקה, דינמיקה, שיטות נומריות); מקצועות תכן (בטון מזוין, בטון דרוך, מבני פלדה, תכן עמידות מבנים ברעידת אדמה, מעבדה הנדסית); מקצועות תכן אינטגרטיביים (עיקרי תכן מבנים, בניית המהנדס ופרויקט גמר) ומגוון מקצועות בחירה לפי העניין האישי של הסטודנט (סמינר בגשרים, בניה מתועשת, בדיקות אל-הרס ועוד). בנוסף לכך, הסטודנטים מקבלים מקצועות בסיס בתחומים אחרים של הנדסה אזרחית, כולל חומרי בניה, ניהול הבניה, הנדסת תחבורה, הנדסה הידראולית, הנדסת קרקע וביסוס, הנדסת הסביבה ובניה ירוקה, תורת המדידה ועוד.

רישום ורישוי בפנקס המהנדסים

בוגרי המסלול נרשמים בפנקס המהנדסים (בניהול רשם המהנדסים והאדריכלים) במדור מבנים. הרישום מבוצע על סמך גיליון ציונים ופרויקט הגמר של הבוגר. בשלב זה סמכויות התכנון של המהנדס הרשום הם של "מבנה פשוט" (בדומה להנדסאי) כמוגדר בחוק. בניגוד לשאר תחומי ההנדסה האזרחית, כדי לקבל רישיון במדור מבנים ("מהנדס מבנים רשוי") יש לעבור בחינת רישוי הניתנת ע"י רשם המהנדסים לאחר 36 חודשים של עבודה במשרד מאמן (סטאז'). מהנדס רשוי במדור מבנים רשאי לשמש ולחתום כ-"מהנדס אחראי על תכנון השלד" עבור כל מבנה ללא הגבלה. לפי החוק, מהנדס המבנים גם אחראי לביצוע פיקוח עליון באתר הבניה ולאשר ביצוע של רכיבים ראשיים בשלד.

אפשרויות תעסוקה

בשל הביקוש הרב שיש כיום למהנדסים בתחום הנדסת מבנים, הבוגרים יוכלו להשתלב עם סיום הלימודים במגוון רחב של משרות בשוק העבודה: משרדי תכנון מבנים, חברות בנייה פרטיות, חברות תשתית (חח"י, מקורות, נתיבי ישראל וכד'), משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ועוד. כמו כן, סטודנטים שיבחרו בכך יוכלו להמשיך את לימודיהם האקדמיים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל במסגרת תכניות לימוד קיימות לתארים מתקדמים. ישנם בוגרים של מסלול הנדסת מבנים שמשתלבים גם בתחומים אחרים של הנדסה אזרחית.

 

מסלול ניהול הבניה

ענף הבניה והתשתיות בישראל מהווה כ-10% מהתוצר המקומי הגולמי. מזה למעלה מעשור הצמיחה בענף הבניה גדולה משמעותית מהצמיחה במרבית הענפים במשק ובמהלך העשור כמעט והכפילה את עצמה. בשנת 2013 היה גידול ראלי של למעלה מ-8% בהיקף הפעילות בענף זה לעומת שנת 2012. בשנת 2014 עמד היקף הפעילות בענף על מעל ל-110 מיליארד ₪.

בענף הבניה והתשתיות קיים לאורך שנים מחסור הולך וגדל של מהנדסים והנדסאים – כך נקבע במחקר שנערך במכון נאמן בטכניון, בסוף שנת 2009. ע"פ התחזית במחקר, עד לשנת 2028 ידרשו במשק כ-32,000 מהנדסים והנדסאים (כ-60% מתוכם מהנדסים) לעומת כ-19,000 מהנדסים והנדסאים שהועסקו בענף בשנת 2005. מכאן שעד לשנת 2028 נידרש גידול של כ-68% במספר המהנדסים וההנדסאים.

מנהל בניה בעל הכשרה אקדמית מתאימה הינו צורך חיוני בענף הבניה והתשתית – זוהי אחת המסקנות של  וועדת זיילר (ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור אשר מונתה ע"י ממשלת ישראל בעקבות אסון ורסאי).  הוועדה המליצה לחייב נוכחותו של מנהל פרויקט בכל בניה,  שיבחן עבור היזם (וכאמור גם, במידה מסוימת, עבור הציבור), את הנעשה בבניין לפני שהוא מכוסה, מטויח ונסתר, באופן שלא ניתן יהיה לבדקו ולבחנו. הוועדה ציינה שהאחריות, ההיקף, והבקיאות המקצועית הכרוכים בתפקיד זה, כמו גם מעמדו של מנהל הפרויקט כבעל "חובות אמון" כלפי הציבור, מחייבים שהוא יהיה בעל כישורים מתאימים. לדעת הוועדה, שסף כניסה הכרחי לתפקיד זה הוא היות המועמד מהנדס אזרחי רשוי או אדריכל רשוי, שיש לו לפחות חמש שנות ניסיון בביצוע או בפיקוח באתר בניה, או שלוש שנות ניסיון כאלה בצירוף לשתי שנות ניסיון בתכנון.

מהעובדות שלעיל עולה כי יש צורך להכשיר, מהר ככל האפשר, מהנדסים שיתמחו בתחום ניהול הבניה.

הקורסים הנלמדים

לצד הכשרת המהנדס בהיבטים התכנוניים והפיזיים של פרויקטים בהנדסה אזרחית בתחום מבנים ותשתיות, המסלול יכשיר את המהנדסים כבעלי ידע רחב ועמוק בהיבטים הניהוליים, היזמיים והטכנולוגיים של מימוש הפרויקט. המסלול יקנה כלים לניהול ובקרה של התכנון והביצוע; ייזום ובדיקת כדאיות; ניתוח כלכלי ופיננסי, ניהול משאבי אנוש; חומרים, טכנולוגיות ושיטות ביצוע בבניה; שיטות בניה ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים; ציוד, מיכון ואוטומציה; כללי ביצוע מהיבטים של איכות ויעילות; בקרת איכות ואבטחת איכות; בטיחות בבניה; נדל"ן ושמאות מקרקעין.

אפשרויות תעסוקה

הסטודנטים המסיימים את הלימודים משמשים כמנהלי פרויקטים ועוסקים בניהול הביצוע, פיקוח ובקרה על פרויקטים בענף הבניה והתשתיות ומכהנים בתפקידים ניהוליים בחברות בענף הבניה בתחומי ייזום וביצוע.

המסלול לניהול הבניה יקנה לסטודנטים במסלול כלים וידע נרחב בתחומי הייזום, ניהול הביצוע ופיקוח ובקרה על ביצוע פרויקטי בניה ותשתית ויכשירם כמנהלי פרויקטים.

עם סיום הלימודים יוכלו הסטודנטים להשתלב במגוון רחב של משרות בשוק העבודה: חברות יזמיות בתחום הבניה והתשתית, חברות ניהול ופיקוח, חברות העוסקות בתחום הביצוע, מפעלי בניה, גופים ציבוריים, עריות רשויות ומשרדי ממשלה.

מסלול הנדסת תחבורה

הנדסת התחבורה היא תת-תחום הנדסי של הנדסה אזרחית, העוסק בתכנון ועשייה הנדסית בתחומי התחבורה. חשיבות תחום זה נובעת מכך שתחבורה יעילה ובטוחה היא גורם הכרחי בפעילותה של חברה מודרנית. היא מאפשרת מסחר יעיל ואיכותי, היא מעלה את איכות החיים של התושבים וכן מאפשרת קירוב יישובי הפריפריה לערי המרכז. הוכח כי תחבורה יעילה היא קריטית להתפתחותן של עיר בפרט ומדינה בכלל.

תחום הנדסת התחבורה מכיל בתוכו מספר מקצועות תחבורה עיקריים, כגון: תכנון תחבורה, תחבורה ציבורית, הנדסת תנועה, תכנון ותפעול דרכים, מערכות תחבורה תבוניות.

מטרת המסלול להנדסת התחבורה להקנות בראש ובראשונה לסטודנטים את מיטב הידע והכלים, שישרתו אותם בעתידם המקצועי. הלימודים יכללו הרצאות, תרגולים מעבדות וסיורים בפרויקטים של תחבורה, אשר יפגישו את הסטודנטים עם ההיבטים המעשיים של המקצועות השונים. פרויקטי הגמר בהנדסת התחבורה מאפשרים לסטודנט התמקדות נוספת בתחומי התכנון, התכן והתפעול בתחומי הנדסת תחבורה/תעבורה.

משך המסלול והקורסים הנלמדים

לימודי הנדסת תחבורה הנם מסלול התמחות בתואר בהנדסה אזרחית שאורכו 4 שנות לימוד. בשנה הראשונה מתמקדים הלימודים במקצועות היסוד בהנדסה וכן מקצועות ייסוד כלליים. החל מהשנה השנייה לתואר בוחרים הסטודנטים מסלול לימודים ייעודי ולומדים מקצועות מגוונים בנושא הנדסת תחבורה, כמפורט להלן. המסלול כולל התנסות מעשית של החומר הנלמד הנעשה על ידי ניסויים במעבדות, סיורים מודרכים ופרויקט גמר. מהנדסי תחבורה אחראים על תכנון פרויקטים מקיפים כגון כבישים, מחלפים, רכבות ועוד, כל זאת תוך שמירה על איכות הסביבה והגברת הבטיחות בדרכים.

אפשרויות תעסוקה

בשל הביקוש הרב שיש כיום למהנדסים בתחום הנדסת התחבורה, יוכלו הסטודנטים להשתלב עם סיום הלימודים במגוון רחב של משרות בשוק העבודה: חברות בניית דרכים, משרדי תכנון, חברות ביצוע ,משרדי ממשלה, עיריות, מועצות מקומיות ועוד. כמו כן, סטודנטים שיבחרו בכך יוכלו להמשיך את לימודיהם האקדמיים במיטב האוניברסיטאות המובילות בתחומי ההנדסה בארץ ובעולם.

 

מסלול מדידות וגיאו-אינפורמציה

תחום הגיאו-אינפורמציה, הוא אחד התחומים הוותיקים והמרכזיים בהנדסה אזרחית.

מהנדסים המתמחים במדידות ובגיאו-אינפורמציה מהווים גורם מרכזי בפעילות הבניה וההנדסה במדינת ישראל, כמו כן גם נדרשים על ידי מגוון חברות הייטק.

בשנים האחרונות החלו להתפתח טכנולוגיות רבות המשתמשות בידע של מקצוע המדידות והגיאו-אינפורמציה ליישומים יומיומיים. תחום זה כולל בין היתר, את הנושאים הבאים: טכנולוגית GPS, יישומים תחבורתיים למציאת תחבורה ציבורית Moovit, טכנולוגית "המציאות המדומה" והצגה תלת-ממדית כגון במשחקי Pokemon go, מערכות מידע גאוגרפיות המאפשרות לנהל באופן יעיל וחכם תשתיות של אנרגיה ומים "עיר חכמה", מערכות לאיכון טילים "כיפת ברזל", מערכות למיפוי ממונע – כלי טייס בלתי מאוישים ורחפנים, Mobil-eye"" ועוד.

מטרת מסלול הלימודים המוצע היא להכשיר מומחים בעלי ידע תאורטי ומעשי במדידות וגיאו-אינפורמציה. עם קבלת התואר במסלול זה, יוכלו הבוגרים להירשם כמתאמנים במרכז למיפוי ישראל. לאחר סיום מוצלח של תקופת האימון, ניתן יהיה לקבל רישיון מודד מוסמך מהמרכז למיפוי ישראל, יחידת סמך של משרד הבינוי והשיכון במדינת ישראל.

משך המסלול והקורסים הנלמדים

משך המסלול הנו 4 שנות לימוד. בשנה הראשונה מתמקדים הלימודים במקצועות היסוד בהנדסה וכן מקצועות ייסוד כלליים, החל מהשנה השנייה לתואר בוחרים הסטודנטים מסלול לימודים ולומדים מקצועות מגוונים בנושא מדידות וגיאו-אינפורמציה הכוללים: שיטות מדידה ומיפוי מתקדמות, מיפוי מתצלומי אויר ולוויינים, חוקי מקרקעין ותהליכי רישום נדל"ן, מערכות מידע גאוגרפיות, שיטות מתמטיות בעיבוד מידע מרחבי, גיאודזיה, מדידות לפרויקטים הנדסיים ועוד. המסלול כולל התנסות מעשית של החומר הנלמד הנעשה על ידי תרגילים בשדה, ניסויים במעבדות, סיורים מודרכים ופרויקט גמר מחקרי.

אפשרויות תעסוקה

בוגרי המסלול יוכלו להשתלב במגוון רחב של משרות בשוק העבודה: משרדי מדידות, גופי ממשלה (מרכז למיפוי ישראל, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, נתיבי ישראל, חברת חשמל) עיריות ומועצות מקומיות, גופי ביטחון (צה"ל, שירות הביטחון), וחברות הייטק.