The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies

״מדינה יהודית ודמוקרטית״: זכויות אדם ונכסים לאומיים – עקרון השוויון בראי זכויות בני המיעוט הערבי

ISSN (Print): 2522-347X
ISSN (Online): 2522-6959

צרו קשר

״מדינה יהודית ודמוקרטית״: זכויות אדם ונכסים לאומיים – עקרון השוויון בראי זכויות בני המיעוט הערבי

  • עודד מודריק

תקציר

מערש לידתה של מדינת ישראל נטבע בה הצירוף המזהה ״יהודית ודמוקרטית״ כמין סימן מים בלתי ניתן להסרה. ״יהודית ודמוקרטית״ היא תווית זיהוי ששורשיה במגילת העצמאות, והיא הולכת ונפרשת לאורכו, לרוחבו ולעומקו של פסיפס דיני רב אנפין: חוקי יסוד, חקיקה ראשית ומשנית, ופסיקת בתי המשפט. התכנים המהותיים של הביטויים המושגיים ״יהודית״ ו״דמוקרטית״ מצויים במישורים שונים: ״יהודית״ היא ביטוי מכליל של קובץ הנכסים הלאומיים הערכיים ושל המורשת ההלכתית במידה שזו משולבת בהם, ו״דמוקרטית״ היא ביטוי מכליל של מערך זכויות אדם אישיות וקבוצתיות. שני המישורים הנפרדים מתקיימים באותו מרחב – מדינת ישראל. 

״חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי״, אשר ראה אור זה מקרוב, עורר סערה ציבורית גדולה. הטענה הניבטת מבין ומתוך השיטין של הביקורת הציבורית כלפיו היא, שחוק הלאום שומט את הקרקע תחת דימויה הייחודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לאחר שמנפים מן הביקורת על חוק הלאום הסתייגויות אנטי־ציוניות ופוסט־ציוניות, וכן הסתייגויות המונעות משיקולים פוליטיים זרים, נותרת טענת הסתייגות אחת, שנוגעת לעקרון השוויון. הטענה היא, שאי־הכללת עקרון השוויון והיעדר אזכורו של עיקרון זה בחוק היסוד מערערים את הזכות לשוויון של בני המגזר הערבי במדינת ישראל, וממילא מקנים להם מעמד של אזרחים מדרגה שנייה (או נחותה). המאמר בוחן את הטענה באספקלריה של שלושה נושאים מרכזיים ובהקשרם לזכויות בני המיעוטים: איחוד משפחות, הקצאת מקרקעי המדינה ומעמד השפה הערבית.

התמה הכללית של המאמר משולשת:

א. חוק הלאום איננו יוצר עיוות (דפורמציה) בתשתית הדינית שעליה מבוססות זכויות היסוד בכלל ושל בני המיעוטים בפרט, ומכאן שגם הלכה למעשה לא צריך לחול שינוי בהיקף זכויות היסוד וביישומן על בני המיעוטים.

ב. חוק הלאום מקנה עיגון בחוק יסוד לנכסים הלאומיים היהודיים, שרובם ככולם עוגנו קודם לכן בחקיקה ראשית ובפסיקת בית המשפט העליון. המעמד החוקתי אינו יוצר ״יש מאין״, אך במובן מסוים הוא ״מחסן״ את הנכסים הללו מפני פגיעה בהם מצד ״תחרות״ או הכרה בנכסים לאומיים של האוכלוסייה הערבית.

ג. חוק הלאום, מנקודת מבט יהודית וציונית, אינו משנה את האיזון העדין שמתקיים לאורך שנות עצמאות ישראל בין ״יהודית״ ל״דמוקרטית״. מבנה שיטת המשפט של מדינת ישראל יבטיח הגנה על האיזון האמור גם בעתיד, בסביבת מערך החוקה השלם של חוקי היסוד.

מילות מפתח

  • השפה הערבית
  • הקצאת מקרקעי המדינה
  • איחוד משפחות
  • נכסים לאומיים
  • שוויון
  • מגילת העצמאות
  • חוקת זכויות היסוד
  • חוק הלאום
  • מדינה דמוקרטית
  • מדינה יהודית
  • "יהודית ודמוקרטית"

לציטוט מאמר זה: עודד מודריק, “‘מדינה יהודית ודמוקרטית’: זכויות אדם ונכסים לאומיים – עקרון השוויון בראי זכויות בני המיעוט הערבי”, כתב העת הבינתחומי ללימודי המזרח התיכון, 3 (2018), עמ’ 5*-55*.