תעודת הוראה באזרחות

עוד בימי יוון העתיקה, התפתחה המחשבה המדינית והמחשבה אודות החברה האזרחית, מתוך שאלות מעמיקות על היחס שבין נתינים לשליטיהם. בד בבד עם התפתחות החברה, נולד מושג האזרחות והתרחב והוא מעוגן תיאורטית בנושאים הבסיסיים המהווים את לחם חוקו של מקצוע האזרחות: סוגי משטרים ובראשם הדמוקרטיה, זכויות אדם ואזרח, רשויות השלטון וסמכויותיהן, המנהל הציבורי ואופן פעילותו, קבלת החלטות בזירת המדינה, קשרי גומלין בין כלכלה לפוליטיקה ובין סוציולוגיה לפוליטיקה וכן יחסים בין מדינות.

בלימודי האזרחות, המכינים כיום את התלמידים לבחינת הבגרות, נוסף נדבך נוסף, מקומי, הנוגע להיסטוריה המתפתחת של מדינת ישראל –  החל ממלחמותיה, עבור לבניין מוסדותיה הלאומיים ומוסדות השלטון הריבוניים שלה על שלל פעולותיהם, וכלה בסוגיות יסוד שעומדות במוקד מחלוקות ציבוריות ופוליטיות קשות: לאום וטריטוריה, שלום, חוקה, דת ומדינה, חוסן לאומי, הפרטה מול מדינת רווחה, עדתיות, פערים חברתיים, ומעמד המיעוטים והיחס אליהם. 

הלימודים במחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה מקנים לפרחי הוראה באזרחות את ליבת הידע האקדמי ואף ידע מעשי בתחום זה.

מטרות התכנית

מטרת התכנית היא להכשיר סטודנטים בוגרי החוג למדע המדינה להוראת מקצוע האזרחות בבתי ספר תיכוניים.

שיעורי האזרחות נודעו לטפח אזרח עצמאי אשר מפעיל שיקול דעת וחשיבה ביקורתית, הפועל באופן מושכל, ומכריע – בסופו של דבר – בשאלות חברתיות ופוליטיות. יותר מכל, עומדת בבסיס הכשרת המורה לאזרחות השאיפה כי התלמיד בכיתה יגדל ויצמח כאדם ערכי, רגיש ויוזם, שאחריותו האזרחית תתבטא לא רק במעורבותו החברתית אלא גם בנכונות לפעול מתוך שמירה על כללי המשחק הדמוקרטי ועל עקרונות ההוגנות המצויים ביסודם.

למי מיועדת התכנית?

תכנית הלימודים המוצעת כאן מיועדת לבוגרי התואר הראשון במחלקה ללימודי מזרח תיכון ומדע המדינה אשר למדו במחלקה במסגרת חד-חוגית, וכן לבוגרי התואר הראשון אשר למדו במחלקה את תחום מדעי המדינה במסגרת הדו-חוגית. התכנית מאפשרת לסטודנטים להתחיל את הלימודים לתעודת הוראה כבר בשנה ג' ולסיימם בשנה ד'. סטודנטים שאינם בוגרי תואר במדע המדינה, יצטרכו, כמובן, לעשות את ההשלמות המקצועיות בתחום זה, ובכל מקרה ישלימו כל הסטודנטים, במסגרת תכנית הלימודים המוצעת כאן, קורס העוסק בערביי ישראל, המהווים מיעוט מרכזי במדינת ישראל – קורס אשר למעשה מכניס לתכנית הלימודים להוראת האזרחות את נושא המיעוט הערבי בישראל, וכן קורס אשר מפתח העמקה על "בתי מחוקקים בישראל ובעולם הדמוקרטי". לצד הקורסים המקצועיים בתחום החינוך וההוראה, ילמדו הסטודנטים קורס בהוראת אזרחות בבתי הספר וכן יעברו התנסות מעשית בהוראת האזרחות. כך משלימה התכנית ומקיפה גם ממד דידקטי, גם ממד מקצועי בתחום האזרחות, וגם הכשרה ערכית להבנה ולקבלה של השונה והאחר במרחב החשיבה המדינית בחברה הישראלית. 

 

 

תכנית לימודים

רכיב הלימודים

לימודי החינוך

רכיב הלימודים

שנת לימוד

שם הקורס

סוג הקורס

סמ' או שנתי

נ"ז

לימודי חינוך

א

היבטים בהנעה ואישיות: השלכות ללמידה והוראה

הרצאה

סמ' א'

2

א

יסודות בפסיכולוגיה חברתית והשלכות ללמידה והוראה

הרצאה

סמ' א'

2

א

פסיכולוגיה של גיל ההתבגרות

הרצאה

סמ' ב'

2

א

עקרונות בלמידה והשלכות להוראה

הרצאה

סמ' א'

2

ב

חינוך לחשיבה

הרצאה

שנתי

4

ב

חינוך לערכים

הרצאה

סמ' ב'

2

ב

ניהול כיתה ופתרון בעיות משמעת

הרצאה

סמ' א'

2

פדגוגיה

א

דידקטיקה כללית

הרצאה

שנתי

4

אוריינות מחקר והוראה

א

שיטות מחקר, תכנון וביצוע

הרצאה

שנתי

4

ב

מדידה והערכה של הישגים לימודיים

הרצאה

סמ' ב'

2

 

סה"כ

 

 

 

26

 

לימודי המקצוע

 

התמקצעות בתחומי האזרחות

א

סוגיות בערביי ישראל

 

הרצאה

שנתי

4

א

בתי מחוקקים בישראל ובעולם הדמוקרטי

 

סמינר

שנתי

4

מתודיקה של המקצוע

א-ב

סדנא לאימוני הוראה

 

סדנה

שנתי

4

א

מתודיקה להוראת האזרחות

 

הרצאה

שנתי

4

התנסות מעשית

א

התנסות מעשית שנה א'

 

סדנא

שנתי

4

התנסות מעשית

 

 

ב

התנסות מעשית שנה ב'

 

סדנא

שנתי

14

פרקטיקום בהוראת האזרחות

סדנא

שנתי

4

הוראת אזרחות ומדע המדינה בבתי הספר

סדנא

שנתי

4

סה"כ

 

 

 

 

42

הכשרה מעשית

הכשרת הסטודנטים כמורים באזרחות מתבצעת בשלושה מישורים במקביל: במישור התיאורטי – באמצעות לימוד המקצועות הרלוונטיים. במישור המעשי- סדנאות, הכנת שיעור והוראתו, שיקנו למורה, ובאמצעותו לתלמיד, מיומנות מעשית בעבודתו. במישור ההתנסותי – הדרכה פדגוגית והתנסות מעשית בעבודה עם תלמידים. במסגרת התכנית ניתנת אפשרות להתנסות בהוראה בתנאי אמת וניתנים כלים ותמיכה לסיוע ולפתרון קשיים בתחום הפדגוגי, הארגוני ובטיפוח זהות מקצועית. ההתנסות המעשית תאפשר לסטודנט לקשור באופן מעשי בין התיאוריה החינוכית לבין יישומה הלכה למעשה.

הסטודנט יתנסה במהלך הכשרתו במגוון סדנות, בצפייה בשיעורים ועד להוראה עצמאית בפועל, של תלמידים בבתי הספר התיכוניים מכיתה י'–י"ב להכנתם לבחינות הבגרות. גולת הכותרת של הלימודים הדיסציפלינריים היא העבודה המעשית בבית הספר, המביאה לידי ביטוי את הידע המעשי שרכש הסטודנט במהלך לימודיו ואת יכולתו לשלב את תחומי הידע השונים. בנוסף, על מנת לקבל רישיון הוראה, החל מתשס"ג מחויב כל סטודנט להשתתף בתכנית התמחות (סטאז') בהתאם להנחיות משרד החינוך. על פי הנחיות משרד החינוך, על מנת לקבל רישיון הוראה קבוע לכיתות יא-יב, נדרש תואר ראשון במקצוע ההתמחות.

תנאי קבלה ללימודי הכשרת מורים בתחום האזרחות 

סטודנטים  אשר למדו לימודי תואר ראשון בפקולטה למדעי החברה יוכלו להצטרף לתכנית להכשרת מורים ללימודי ההוראה, החל  מהשנה השלישית ללימודיהם. תכנית הלימודים מתפרסת על שתי שנות לימוד, ג-ד.

תנאי הקבלה לתכנית

·      ממוצע 80 לפחות בשנים א-ב, ללימודי התואר הראשון

·      ראיון אישי עם ראש התכנית להכשרת מורים ומרכז המסלול

·      בוגרי אוניברסיטאות אחרות, שלוחות ומכללות יתקבלו לאחר קבלת התואר הראשון או קבלת אישור זכאות לתואר הראשון. זאת, לאחר קביעת ההשלמות המיוחדות להם, כפי שיקבעו ע"י ראש המחלקה ללימודי מזרח תיכון והחוג מדעי המדינה בתיאום עם ראש התכנית להוראה.

·      תכנית הלימודים מותאמת למתווה אריאב, כפי שצוין לעיל. על פי המתווה בסמכות המוסד להכיר בלימודים קודמים כמפורט להלן:

–        לימודים קודמים לתארים אקדמיים בתחומים שחופפים למרכיבי הלימודים בהכשרה להוראה ו/או בדיסציפלינה יוכלו להקנות הכרה על פי המפורט בדו"ח (ראה נספח 2 במתווה). בכל מקרה, היקף לימודי ההכשרה להוראה לא יפחת מ- 18 ש"ש סך הכול (כולל מרכיב התנסות המעשית).

–        מוסד רשאי להכיר בהיקף של עד שליש מלימודי התואר השני בתחומי החינוך על בסיס לימודי תעודת הוראה (שאינם ממסגרת תואר אקדמי בהוראה), ובתנאי שלימודי תעודת ההוראה התקיימו בתכנית שנבדקה ואושרה ע"י המל"ג.

–        מוסד רשאי להכיר בהיקף של עד שליש מלימודי תעודת הוראה על בסיס לימודי תואר שני או שלישי בתחומי החינוך.