לחיות או למות באנטבה

לאחרונה התקיים במוזיאון העיר נתניה מפגש מרתק ומרגש לרגל 43 שנים למבצע אנטבה. בערב זה הוקרן סרטו הדוקומנטרי של אייל בורס, ראש מסלול קולנוע בביה"ס לתקשורת, "לחיות או למות באנטבה" –  סרט החושף את סיפורם של אלה שנהרגו ולא זכו לתהילת המבצע ההרואי החקוק בלב כולנו – מבצע מיוחד, במהלכו חולצו ושוחררו על ידי צה"ל נוסעי אייר פראנס שנחטפו לאנטבה בקיץ 1976.

בתודעה הציבורית, נצרבו שמותיהם של יוני נתניהו מפקד סיירת מטכ"ל ודורה בלוך ז"ל, אולם שמותיהם של ז'אן ז'אק מימוני מנתניה, פסקו כהן ואידה בורוכוביץ' ז"ל שאף הם נהרגו במהלך החילוץ, נשכחו. בסרט חוזר יונתן חייט, גיבור הסרט, אחיינו של ז'אן ז'אק אל הפרשה, מתחקה אחר מעשיו וגורלו של דודו במשך שבעת הימים בהם היה חטוף ועומד על נסיבות המחיר ששילמה כל המשפחה.

אייל בורס, במאי הסרט, המשמש כיום כיו"ר המועצה הישראלית לקולנוע וראש מסלול קולנוע וטלוויזיה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל מספר כי לא ניסה לפרק את והמיתוס אלא להאיר את מה שנשכח מן הזיכרון הלאומי. לרגל המאורע התכנסו מרחוק ומקרוב בני משפחת מימוני ומשפחתו של פסקו כהן. רבים מבני הערובה שנכחו באולם סיפרו כי בעת האירוע היו ילדים וכי "ז'אן ז'אק שימש לנו כגננת.." עם חיוך, עזרה ותרומה בלתי פוסקת- מילים אלו חזרו לאורך כל הערב.

נחום דהן, אחד החטופים שנכחו בהקרנה סיפר כי עבר חקירות ועינויים במהלך השבי באנטבה משום שהייתה לו תעודת זהות ישראלית ודרכון צרפתי. גם הוא ציין עד כמה ז'אן ז'אק סייע לו לפני ואחרי העינויים שעבר במהלך אותו שבוע. ד"ר עידו נתניהו, אחיו של מפקד סיירת מטכ"ל ורעייתו נכחו באולם כנציגי משפחת נתניהו, כאשר ראש הממשלה שלח ברכה מצולמת לכנס וחזר על ההכרח לזכור את כולם.

צילום: רן אליהו

 

 

פיתוח כלי דם מלאכותיים, פיתוחים סטריליים ופיתוח לחולי דיאליזיה וללקויי ראיה

במסגרת תערוכת הפרויקטים 2019 של בוגרי המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה הוצגו פיתוחים שונים בתחום הבריאות ושירות הפרט:
פיתוח כלי דם מלאכותיים מחומרים ביולוגים המופקים מאצות ואלמוגים – עבודתן של אידן רעות וחזן ספיר, בהנחיית ד"ר מירית שרעבי ופרופ' עידית אברהמי בשיתוף עם אוני' תל אביב.
פיתוח עורק מלאכותי בקוטר זעיר, כחלופה לכלי הדם המוסרים בניתוח מעקפים. ייחודיות העורק היותו עשוי חומר חדש (ביו-מרוכב), המשלב סיבי קולגן ארוכים המופקים מאלמוגים וג'ל המופק מאצות. תכונות החומר החדש נבדקו במעבדה (חוזק והתנהגות העורק בזרימה פועמת) והושוו לעורק טבעי מבע"ח כדי לוודא שהעורק תואם לעורק הטבעי ויכול למלא את ייעודו.

מתקן אוטומטי לחיטוי ידיים ועטית כפפות ללא מגע יד אדם – עבודתן של אנג'לה נזרוב, דוד אזולאי ואביגיל אויר, בהנחיית פרופ' צבי שילר.
המתקן שפותח מאפשר חיטוי ידיים ועטית כפפות בו זמנית לטובת תחום הרפואה (בתי חולים, מרפאות, מעבדות וכדומה) וכן לתעשיית המזון. הפיתוח יקצר את זמן שטיפת הידיים ועטית הכפפות לטובת סביבת עבודה סטרילית. הכפפות מתנפחות ע"י משאבת ווקום היוצרת הפרש לחצים. חיטוי הידיים מתבצע ע"י חיישן מרחק שקולט את הידיים ומדליק משאבה שמתיזה חומר חיטוי על הידיים ולאחר מכן מאוורר ומייבש אותן. כל התהליך מתבצע אוטומטית, ללא מגע יד אדם במכונה עצמה.

ניסוי לשיפור באורך ובאיכות החיים של מטופלי דיאליזה – המחקר בוצע ע"י חן בילינסקי במעבדתו של ד"ר סער גולן במחלקה להנדסה כימית וביו-טכנולוגיה.
בישראל קרוב ל 7000 מטופלים כרוניים הנדרשים לעבור ניקוי דם ע"י דיאליזה בבי"ח מס' פעמים בשבוע. לביצוע דיאליזה יש להתחבר לווריד בניתוח חיבור ווריד לעורק בזרוע. חיבור זה נקרא פיסטולה (AVF) זו נקודת הגישה למכונת הדיאליזה. כמחצית מהפיסטולות נכשלות תוך 4 שנים, לרב בשל התעבות הווריד וחסימתו. אז נדרשים המטופלים לעבור ניתוח נוסף, בהליך הגורם סבל פיסי ונפשי. כמו כן, כל פיסטולה חדשה דורשת תקופת החלמה עד שניתן להשתמש בה. מטרת המחקר להעריך כמותית איזה מהשיטות הקיימות היא בעלת אורך חיים מרבי, בכדי לדחות ככל הניתן ניתוחים חוזרים ולהאריך את תוחלת חיי הכליה עד הצורך בהשתלה.
במחקר שוחזרו שני מבני פיסטולה אופייניים ונבדקו הזרימות במערכת המדמה את כלי הדם. לשם כך נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים המאפשרים תיעוד בזמן אמת של מגוון פרמטרים ביולוגים רלוונטיים כגון ספיקות.

תיקון אופטימלי של הראייה לאחר השתלת קרנית – עבודתם של יחיאל באואר ובר וינדר, בהנחיית ד"ר משה ברנד מאונ' אריאל וד"ר משה חלק מבי"ח שיבא.
לאחר השתלה זו עלול מבנה הקרנית להתעוות ללא אפשרות לתיקון אופטימלי. הטיפול המקובל: ביצוע חתכים או שיוף הקרנית. במחקר פותח אלגוריתם לתיקון אופטימלי של מבנה הקרנית עבור מבנה ספציפי של המטופל. במהלך הפיתוח יעשה לראשונה ניסיון לשלב בין 2 סוגי הטיפולים, לקבלת פתרון אופטימלי. עבודתו של  עמית רון ויאיר גולדנברג בהנחיית ד"ר משה ברנד מאונ' אריאל וד"ר יואב נחום מבי"ח בלינסון.
האם ניתן לטפל בסטנט גראפט מסחרי במטופלים שונים עם מפרצת באבי העורקים? מפרצת זו הרחבה של העורק הראשי, שמחלישה את דופן העורק שעשוי להיקרע ולגרום למוות מיידי. כשמתגלה מפרצת, נדרש טיפול מיידי. אחת מאפשרויות הטיפול נעשית ע"י החדרת צינור מלאכותי סטנט גראפט המחליף את העורק ובו זורם הדם. לסטנט זה יש כמה יציאות המדמות את מבנה העורק הראשי וההתפצלויות ממנו לעורקים נוספים בחלל הבטן. סטנט גראפט מסוג t-Branch הוא מוצר מדף, שתוכנן כך שיתאים למטופלים שונים עם מבנה עורקים שונה. במחקר נבחנו התאמת סטנט גראפט זהה (מסוג t-Branch) במטופלים שונים, על סמך נתוני CT שלהם.